סה"כ צפיות בדף

יום ראשון, 15 בינואר 2012

לחקלאות אין אזורי עדיפות-היא חשובה בכל מקום בו היא מתקיימת!

החקלאות בישראל מהווה כלי הסברה ממדרגה ראשונה לנציגיה של ישראל בעולם, וכך ברבים מהסיורים של מנהיגי המדינה בנכר, מהווים ההישגים בחקלאות הישראלית גשר ואמצעי לחימום יחסים עם מדינות שונות בעולם.   בתחום זה, אנו עדיין אור לגויים ויש לנו בהחלט במה להתגאות, אך אין ביטחון שזה יקרה גם בעתיד.
ההתיישבות והחקלאות שזורות זו בזו, כבר בראשית ההתיישבות ובעבר התיישבות לא קמה ללא אמצעי ייצור חקלאים.   אזורים התיישבותיים הפכו עם השנים לאזורים עירוניים ושינו פניהם, כמו גם גידולים שאפיינו אזורים מסוימים נכחדו או הוכחדו.  "בשרון יש ריח פרדסים" נותר רק חלק משיר , אך פרדסים רבים כבר אין שם.
מפתיע הדבר שלמרות שהמדיניות בישראל לא רק שאינה מעודדת חקלאות וחקלאים אלא מערימה עליהם קשיים כה רבים, מפתיע איך למרות זאת החקלאות עדיין שורדת. המדיניות הממשלתית אינה באה לביטוי רק בהאמרת מחירי המים, או בהמצאת מיסים שונים  כמו המס על עובדים זרים, אלא שביטויה העיקרי בתקציבי המדינה שלא רק שאינם מבטאים את חשיבותה של החקלאות והמרחב הכפרי אלא אף פועלים לחיסולה.
חקלאות היא תעשיה, אך היא גם דרך חיים ובשונה מתעשייה רגילה ותיירות שיש להעדיפם בפריפריה, דבר שמסייע לפירבור ולשיפור מקורות התעסוקה, הרי שחקלאות כמו בעולם המערבי המפותח יש לעודד בכל מקום שבה היא מתרחשת, כי תרומתה בתחומים רבים.
חקלאות מביאה עימה רווחים רבים, חוץ מהספקת מזון טרייה וביטחון תזונתי, דבר חשוב במרחב שבו אנו גרים. חקלאות מביאה עימה גם  עידודם של שטחים פתוחים, שטחים שלולא עובדו ונשמרו על ידי חקלאיה, היו מן הסתם נתפסים על ידי פולשים או גורמים לא רצוים.
החקלאות כענף יצרני כלכלי של מזון וסיבים, תורמת לתפוקה הלאומית וליצוא, תורמת לתעשיות המזון והתשומות החקלאיות.
החקלאות תורמת בכל מקום בו היא נמצאת לשמירה על מקורות המים והקרקע על ידי שימור שטחי החדרה למי גשמים, שמירה על הקרקע מפני ארוזיה ושימוש חוזר במי קולחין ופסולת אורגנית.
החקלאים בישראל הם שיאני עולם בשימוש במי קולחין, שבאים בעיקר ממקורות עירוניים, כאשר 80% מהקולחין אחרי שעברו טיפול חוזרים לשטחים החקלאים. ספרד הנמצאת במקום השני מנצלת רק 26% מהקולחין למטרה זו.
אין זה מיותר לציין כי ההתיישבות שביסודה הייתה חקלאית, ציירה את גבולות המדינה והיוותה אז, כמו גם היום גורם חשוב התורם לביטחון המדינה.
ההתיישבות והחקלאות תרמו ותורמים לשימור ערכי תרבות ומסורת ומהווים מסגרת המסייעת לפלורליזם שכה חשוב במדינה.
בעוד  שהתיישבות ניתן להקים בשנים הבאות רק באזורי פריפריה וטוב שכך, חקלאות יש לעודד בכל מקום שבו היא מתקיימת. התיישבות תשיג מטרה של פרבור ופיזור אוכלוסין והתיישבות הכוללת גם חקלאות תסייע לגיוון מקורות הפרנסה במקומות אלה.  חשוב שקובעי המדיניות לא יתבלבלו בין חקלאות להתיישבות, שכן מדובר על ערכים  שיכולים לפעול ביחד בפריפריה , אך  הקמת התיישבות במרכז הארץ אינה עוד יעד לאומי .   לעומת זאת  חשיבותה של החקלאות על ערכיה הרבים מחייבים עידודה בכל מקום שבה היא מתרחשת. בעולם המערבי  מבינים  כבר שנים רבות את  תרומתה וחשיבותה  של החקלאות והשאלה  האם לא יהיה זה מאוחר  עד שישכילו קברניטי המדינה שגם כאן זה אינטרס של המדינה לעודד את החקלאות והחקלאים ולא ההיפך.

יום ראשון, 1 בינואר 2012

תרבות גלגול העיניים או שמא תופעת העדר


פרשת הדרת הנשים שהגיעה לתקשורת ולציבור כולו אינה תופעה חדשה ולולא החליטו עיתונאים מסוימים להביאה לסלון ביתו של האזרח, מן הסתם תופעה זו הייתה ממשיכה להתקיים ולהתרחב אף בעתיד. תופעה דומה, בעניין שירת נשים אף היא עולה מעת לעת לכותרות, אך גם היא אינה זוכה למענה אמיתי.
מה קרה לתופעות אלו שלמרבה הצער אינן חדשות, ושעד לפני מס' ימים אף אחד לא התייחס אליהן ברצינות הראויה ופתאום מזעזעות את הציבור בכלל ואת ארגוני הנשים בפרט? מה קרה שמערכת החוק נזכרה עתה כי הדרת נשים הינה עבירה שאין לה מקום בחברה הישראלית?
אירועים ומעשים לא מעטים מתרחשים בחברה הישראלית, אירועים הראויים להוקעה, גינוי והכחדה, אך הם מתרחשים זה שנים והחברה ברובה ככולה, לא רואה אותם או שמא מתעלמת מקיומם.
עשרות אלפי ילדים רעבים ללחם, אך הם לא הילדים שלנו ואלו מאיתנו שירחיקו לכת, אולי יתרמו לעמותה המסייעת להאכיל רעבים, אך בדרך בכלל, במעשה זה אנו מרגיעים את מצפוננו ונבלעים לחיים האינטנסיביים שמרביתנו מצויים בהם.
המדינה בתהליך ארוך, רחוק מהציבור מפריטה את עצמה לדעת וכך הופרטו הטיפול בקשישים ובילדים במצוקה כדוגמא,  אך הם לא בני משפחתנו!. ההפרטה יחידה שמניעתה נגרמה עקב הליכים משפטיים, היא הפרטת הטיפול באסיר וזאת דוגמא להתארגנות אזרחית שמגיעה להישגים.
רמת הלימודים בבתי הספר בארץ מדשדשת, לפי מבחנים בין לאומיים, אך כל אחד ואחד מאיתנו כהורה, דואג לילדיו בחינוך אפור להשלמת הפער , תופעה שמנציחה את הפער בין האוכלוסייה החזקה, או זו המסוגלת לממן חינוך אפור לזו שאינה מסוגלת.
עשרות אלפי ילדים אינם לומדים את לימודי הליבה, בחסות המדינה, מתוך ידיעה כי חסך זה יגרום נזק גם לאותם תלמידים, אך לא פחות לחברה ולכלכלה בישראל. שורשיה במחיר פוליטי להבטחת קואליציה שהלכה והתרחבה למימדים המאיימים על פניה של החברה הישראלית.
הפריפריה, למרות הצהרות של ממשלות מכל הגוונים מוזנחת ואינה זוכה לטיפול עמוק , ארוך טווח ומשמעותי.  מעת לעת, בטיפול נקודתי כזה או אחר ניתנת זריקת עידוד, אך זו אינה מונעת את ההגירה מהפריפריה למרכז. החיים בפריפריה ובהם קיבוצים, מושבים ועיירות פיתוח יקרים יותר למי שחי בהם. עלות צריכת שירותים שונים יקרה בפריפריה יותר שכן שירותים רבים ובהם שירותים רפואיים מסוימים מחייבים נסיעה למקומות רחוקים וגם המתנה ארוכה יותר בד"כ.
אפשר לתאר תופעות נוספות כמו תופעת התספורת שמציעים טייקונים מסוימים, הפער הגדל בין האלפיון העליון והאלפיון התחתון, התופעה הבזויה של עובדי הקבלן ועוד תופעות שאין מקומם בחברה בריאה מתוקנת ואחראית המחויבת לאחריות מוסרית וערכית לגוון חבריה.
ביום שבו הסכמנו לתופעת עובדי הקבלן כדוגמא ולהפרטת משימות ליבה שעל הממשלה כאורגן המטפל בהם באחריות ובמסירות ובאופן ישיר, החלה הגלישה במדרון החלקלק, מדרון שאת ראשיתו ראינו אך לא את סופו.
תרבות גלגול העיניים לא תיעצר במקום שאנו לא רואים לכאורה ואינו נוגע לנו לעת עתה, תרבות גלגול העיניים לא תיפסק אם אנו כחברה אזרחית לא נפעל להכחידה מתוך הבנה כי אחריות חברתית ומעורבות קהילתית מחייבת אמירה, כתיבה, הצבעה והוקעה ובלעדיה תחלואי החברה לא יעצרו במקום שאנחנו לכאורה לא רואים ולא שומעים.
הפקידים באמצעות תקשורת מאיימת מבטיחים לנו שנה קשה, עילה המחייבת לטעמם העמקת גזירות ולא צמצום פערים.
האם הרוב הדומם בחברה האזרחית ימשיך לגלגל עיניים, ולהביט לצדדים או שיאמר עד כאן ולא יותר!.
דמותה ועתידה של המדינה והחברה הישראלית תלויים בכל אחד ואחד מאיתנו, האם נהיה שותפים לשינוי, או נמשיך לגלגל עיניים!.