חברות באגודה? מתי נכנסת לתוקף ומתי מסתיימת?

שאלת החברות באגודה שיתופית מהווה מקור לסכסוכים רבים בשל חוסר הקפדה בקבלת חברים לאגודה, בהוצאתם, כשסגולות לחברות פגו ועוד.

לחברות באגודה חובות וזכויות ובהם הזכות להשתתף באסיפה הכללית, להצביע ולהיבחר למוסדותיה, זכות שיש לראות בה חובה ערכית .

תקנון האגודה מהווה חוזה בין האגודה לחבריה ובין החברים בינם לבין עצמם (פס"ד פרי העמק) ויש חשיבות לקרוא את תקנון האגודה, לעדכנו ולהתאימו למציאות המשתנה על מנת שהתקנון ישקף נאמנה את כוונת חבריו.

בשונה מחברה שלבעלי המניות השפעה על ניהול החברה על פי גודלם או סוג המניות שהם אוחזים, הרי שבאגודה, על פי סעיף 16 לפקודה נקבע כי "לכל חבר של אגודה תהיה למצער דעה אחת בעסקיה, אך לשום חבר לא תהיה יותר מדעה אחת".

זכות ההצבעה היא אישית וחורגת בשני מצבים:

א.    במצב שבו חבר שוהה בחו"ל הוא יכול למנות חבר אחר באגודה להיות מורשהו, אך שום חבר לא ישמש מורשה ליותר משני חברים אחרים.

ב.     חבר יכול לייצג את בן זוגו באמצעות ייפוי כוח כהשתתפותו נבצרת מכל סיבה.

כל ייפוי כוח שניתן בנסיבות אחרות, כמו לידי מי שאינו חבר באגודה או שנמסר שלא בנסיבות שצוינו אינו תקף ויש להקפיד על כך.

קבלת חברים לאגודה תעשה בהתאם למוגדר בתקנון האגודה ועל המבקש להתקבל לחברות לפעול על-פיה ובקשה לחברות תידון במוסדות האגודה רק כשהבקשה עומדת בתנאי הכשרות לחברות .

העמידה בתנאי הכשרות אינה מחייבת קבלה אוטומטית וזכותה האגודה לראיין את המועמדים, לשלוח אותם לגורמים מקצועיים שיבחנו התאמתם לחיים בקהילה קואופרטיבית כפרית ובעקבות הממצאים לסרב  או להיעתר לבקשה.

תקנות האגודות השיתופיות מכירות ב"חברות מכוח התנהגות"  ו"מקום בו נהג אדם ונהגו בו כחבר באגודה במשך תקופה סבירה לפי נסיבות העניין,.. יראו אותו כחבר אגודה, אלא אם נקבע בתקנון האגודה בצורה מפורשת שלא תוקנה חברות בדרך זו על מנת להימנע ממצב שמקנה חברות שלא בהסכמה מודעת של האגודה מומלץ לחסום אפשרות זאת בתקנון.

סעיף 5 לתקנות(חברות) ותקנון שהאגודה כולל מצבים שבהם חברות פוקעת ובהם במותו של החבר, כשהוא לא עומד בתנאי הכשרות לחברות , בהוצאתו מהאגודה ועוד.

חובה על האגודה לנהל פנקס חברים ורשם האגודות רשאי להורות על תיקון הפנקס, זאת לאחר שעשה חקירה לבירור העניין ונתן למי מהצדדים להשמיע טענתו בעניין.

הקפדה יתרה בעניין החברות יש לנהוג בעת העברת זכויות בנחלה, כאשר החברות החדשה אושרה, אך החבר שמכר זכותו בנחלה לא פסק להיות חבר ויש לוודא זאת אם הדבר לא מובהר בתקנון.

מצב חמור מכך הוא שאושרה חברותו של בעל זכויות חדש אך הוא לא העביר את הזכויות שלו בנחלה על שמו ברמ"י וכך יכול להיווצר מצב שבו לעיתים נרכש נכס לצרכים כלכליים שהאגודה אינה ערה להם ולמעשה רוכש הזכויות לא עומד בתנאי הכשרות לחברות, אך חברותו נרשמה בספרי האגודה.

יש להקפיד הקפדה יתרה על המועד שבו חברות משתכללת והופכת לסופית לבין מצב שבו האגודה מאשרת חברות אם יעמוד רוכש הזכויות בתנאים מסוימים, כמו העברת זכויות ברמ"י, חתימה על מסמכי האגודה, יישא חלקו בהון קרנות האגודה וכו'.

קיימים מצבים שבהם בעלי הזכויות בנחלה הלכו לעולמם ויורשיהם לא ממהרים להחליט מי יהפוך לבעל הזכויות בנחלה ולחבר באגודה.   מצב זה אינו בריא לאגודה, ובוודאי כשהדבר נמשך זמן רב.   יורשים אינם הופכים באופן אוטומטי לחברים באגודה והם חייבים לעמוד בתנאי הכשרות שנקבעו בתקנון האגודה.   יש להיזהר ולהקפיד שמערכת היחסים של האגודה עם היורשים לא ינהגו בהם כחברים, לא בהם ולא בשולחיהם.

לחברות יש משמעות וניהול על פי התקנון, התקנות והפקודה יבטיח כי פנקס החברים יהיה תקין.