קהילות כפריות נתונות לא פעם לפרסום שמועות שיש בהם כדי להעמיד באור
שלילי מי מחברי הקהילה והדבר יכול להיעשות ברשות החברתיות, בשיחות רחוב או בכל דרך
אחרת כפי שמגדיר החוק. (להלן "החוק")
לאחרונה ביהמ"ש המשפט השלום בחיפה התייחס למשמעות הפצת שמועות
והאם יש בהם כדי לפגוע במי שהשמועות עסקו בו. במקרה המדובר הופצו שמועות בין היתר
על קשיים כלכליים שבה לכאורה נתונה חברה מסוימת.
התובעת, חברה העוסקת בשירותי שילוח בינלאומיים הגישה תביעה זו כנגד חברת
צים ועובד החברה לפיצויים בגין הוצאת לשון רע עקב הכפשות שנעשו לכאורה על ידם ללקוחות
התובעת בשני מועדים שונים.
חוק איסור לשון הרע מגדיר כי פרסום שיש בו כדי להשפיל אדם בעיני
הבריות או לעשותו מטרה לשנאה ולעג יכול להיכנס בגדר החוק. החוק מוסיף וקובע כי גם
ביזוי אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו אף הם עלולים ליצר עילה
לתביעה בגין לשון הרע. כך גם הדבר אם פרסום מטרתו לבזות אדם בשל מוצאו, דתו, מקום
מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו. גם פגיעה במשרתו של אדם, כולל משרה ציבורית
עלולה להוביל לתביעה בגין פרסום לשון הרע
בכל הנוגע לתביעות לשון הרע, בתי המשפט פיתחו במהלך השנים אמות מידה
אובייקטיביות וזאת בהתאם לנסיבות החיצוניות וללשון המשתמעת. המשמעות היא שלא די בתחושת העלבון הסובייקטיבית
של הפרט שעליו נכתבו או נאמרו הדברים, אלא האם הפרסום הפוגע ישפיע על עמדת הציבור וישנה
אותה או במקרה הזה יביא לפגיעה כלכלית בחברה שלגביה ננקט פרסום פוגע.
ביהמ"ש מגיע למסקנה כי הפרסום פוגע במבחן אובייקטיבי והוא עלול
לפגוע בחברה שמייחסים לה קשיים כלכליים והדבר גם פוגע בשמה הטוב ובאופן ישיר אף עלול
לפגוע בעסקיה ולכן הפצת השמועה גורמת לפגיעה על פי הגדרת לשון הרע.
ביהמ"ש מנתח את ההגנות הניתנות למי שנתבע בתביעת לשון הרע ובהם
סעיף 14 לחוק הקובע כי במשפטי פלילי או אזרחי בשל לשון הרע מוענקת הגנה למי שדבריו
היו אמת ושהיה בפרסום גם עניין לציבור
הפסיקה קבעה כי הגנה זו כוללת שני מרכיבים מצטברים והם אמיתות הדברים
והעניין הציבורי שיש לדברים שנאמרו ובלעדיהם לא תינתן הגנה
זו. על המתגונן בטענת אמת דיברתי להוכיח את אמיתות דבריו ורק אם הוכיח דבריו יעבור
מסוכה זו. במקרה הנדון ביהמ"ש מגיע למסקנה כי המתגונן לא עמד בנטל. אמנם יש עניין לציבור לקבל מידע על מצבן של חברות הנותנות שירותים אך על המידע
להיות נכון ואמין.
הגנת תום הלב המופיעה בסעיף 15 לחוק היא טענת הגנה נוספת ובתביעות
לשון הרע טענת תום הלב נבחנת לפי מידת אמונתו של המתגונן בנכונות הדברים שפרסם.
יחד עם זאת אמונה בלבד לא עומדת בפני עצמה ונדרשת גם הוכחה כי נעשו פעולות לפני
הפרסום של המפרסם לבדוק מראש את אמיתות דבריו ואם עשה זאת הרי שעמד באחד ממבחני
תום הלב. גם במקרה זה מגיע ביהמ"ש כי
לא עומדת בפני המתגונן טענת תום הלב.
סעיף 7א לחוק קובע כי ביהמ"ש יכול להטיל פיצוי של עד 50,000 אלף
₪ ללא הוכחת נזק על מי שמביא לידי פרסום פוגע והחוק גם מאפשר לתבוע סכומים גבוהים
יותר כאשר הנזק מוכח.
בקהילה כפרית, חשיבותו של השיח הקהילתי הוא מקור כוחה של קהילה. יש
להתחשב בצרכי המיעוט אך גם להפנים את ההליך הדמוקרטי שבו לאחר דיון בסוגיה הדורשת
קבלת החלטה, בסופו גם מתקבלת הכרעה של רוב. לא כל אחד בנוי לחיות בקהילה כפרית שבה תהליכי קבלת
ההחלטות נקבעים על ידי חבריה אך מי שבוחר לחיות בקהילה כזו יכול להיות מעורב
ומשפיע ובלבד שהוא מקבל על עצמו את כללי השיח הללו.
שיח קהילתי חשוב, וחופש הדיבור והשכנוע חשוב אף הוא, אך אמצעי השכנוע
צריכים להתרכז בנושא הנדון ולא באנשים המציגים את דעתם.
ביהמ"ש כבר קבע בעבר כי חופש ביטוי אין משמעותו חופש שיסוי ולכן ראוי
לנהל שיח קהילתי שאינו מעליב ופוגע אלא שיח שיש בו הקשבה, נכונות ורצון טוב ליצירת
חוסן קהילתי וזאת מבלי להידרש חלילה לתביעת לשון הרע!.
·
ת"א (חיפה)
23882-05-12 או.סי ליינס בע"מ נ' צים שירותי ספנות משולבים בע"מ ועוד
(8.6.15)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה