הזנב מקשקש בכלב

חלפו זה מספר חודשים מאז ששטף את ישראל גל  מחאה  מהגדולים שידעה המדינה מאז הקמתה, אם לא הגדול שבהם .  לגל המחאה, שאפיין  מעורבות של אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית הייתה תרומה מיידית בתחומים שונים, אך לכאורה הרושם המצטייר כי הגל חלף והאחראים על המדיניות בישראל  בתחומיה השונים ולמרות שהביאו לפערים דרמטיים  שלא נאמר מדאיגים , של פי 14 בין העשירון העליון לעשירון התחתון , ימשיכו בענייניהם.  חלקם אף מצדיק מדיניות זו באיומים  שלולא אותה מדיניות, היינו נמצאים במקום שאליו הידרדרו חלק ממדינות אירופה שמדיניותם המוניטארית  הלא מרוסנת הביאה למצבם  ומאידך  חלקם של הפקידים אף ייצמדו לממצאי  הסקרים המדווחים כי הישראלי הממוצע מרוצה מהחיים בישראל!.

אחת הבעיות המרכזיות בשיטת הממשל בישראל, היא שלפקידות, שאינה נבחרת במערכת הבחירות יש כוח שלטוני, כוח שאין לו מקום במשטר דמוקרטי.

זה שנים רבות  שהזנב מקשקש בכלב ולא הכלב מקשקש בזנב, קרי למדינאים שנבחרו לתפקידם יש מעט מאוד השפעה ויכולת שינוי, שכן פקידי האוצר בנימוקים מפחידים מסבירים למה הם צודקים בעמדתם הנחרצת, אך כשמדיניות זו נחשלת הם לא יהיו אלו שמשלמים את המחיר.  כך ניתן לראות את טיפולם במשבר החמור שנוצר  בשל המחסור במי שתייה לפני למעלה מעשור שנים. תחום המים, הוא תחום שישראל מובילה בו בעולם ולכאורה הייתה צריכה להוות דוגמא לעולם כולו, אך הסנדלר הולך יחף ואחרי שכל אחד מאיתנו שילם את היטל הבצורת המיותר, עומדים לפתור את הבעיה.  דוגמא נוספת היא מחירי הדירות, מרקיעי השחקים שאינם מאפשרים כל תקווה לזוג צעיר, ושוב זו אינה גזירה משמים שכן 93% מקרקעות המדינה, מנוהלות על ידי מנהל מקרקעי ישראל, שבשליטת הממשלה, מצב אידיאלי שכל מדינה יכולה לחלום עליו על מנת לקדם מדיניות חברתית התומכת במשפחות צעירות, התיישבות בפריפריה, קשישים ועוד.  לצערנו לא זה המצב , שכן בהנחיית האוצר  מנהל מקרקעי ישראל מוכר את הקרקעות ליזמים המשלמים את המחיר הגבוה ביותר.  עלות זו מגולגלת  בסופו של  דבר על רוכשי הדירות.  היזמים מרוויחים וקופת האוצר מתמלאת, אך משפחות צעירות וחסרי יכולת נותרים חסרי תקווה.

בקרוב יפורסם דו"ח מבקר המדינה בעניין האסון בכרמל ולא נופתע אם פקידי האוצר הם אלו שעיכבו את הקצאת המשאבים הראויה למניעת אסון, למרות שכבר היו התרעות והתחייבויות להיערכות למצב חירום שכזה.  את המחיר המיידי  על אוזלת היד הזו שילמו הנספים בשריפה, אך את המחיר הציבורי ישלמו הפוליטיקאים, שנבחרו לקדם מדיניות, אך הסכימו להיות  שותפים למעגל שוטה שבו הם נבחרים על ידי העם ונושאים בתוצאות על מדיניותם, אך  סמכותם מוגבלת בלשון המעטה.

הסמכות להקצאת משאבים,  או חלילה להתמודדות עם בעיות ייחודיות שנוצרות תוך כדי מילוי התפקיד במשרד ממשלתי  זה כבר חדירה למתחם הפקידות הבכירה שיצרה את הבירוקרטיה והכול בשם הסדר, מניעת השחיתות ועוד מילים מכובסות כדי להצדיק מעלליהם.

אין מדינה מערבית הדומה לישראל שהבירוקרטיה בה כל כך מסואבת, ואשר למעשה משפיעה על מצבו של כל אחד ואחד מאזרחי המדינה.   זו  הבירוקרטיה שמבריחה יזמים, שמגדילה את ההוצאות הקמתם של בניינים למגורים, שמביאה לעלויות גבוהות בכל נושא בשל הצורך להיעזר במתווכים, או בשמם היותר מוכר , "המאכרים".

ישראל מחפשת את פתרון  הקסם באמצעות הרפורמה בתכנון, והרפורמה במינהל, אך אלו לא יביאו מזור למצבנו, שכן שלטון הפקידים בהם רק מתחזק.

הרפורמה האמיתית תהיה בהעצמת סמכותו של המנהל התקין  משני צידיו וקביעת מועדי מקסימום למתן תשובות לבקשות של יזמים בכלל ושל האזרח בפרט.

יש לשנות את המצב במדינה שבה האזרח עובד בשביל הפקיד, במקום שהפקיד יעשה הכול בשביל לשרת את האזרח.   

זה לא ישתנה, כל זמן שהמשילות תהיה בידי הפקידות וזה לא ישתנה  כל זמן שנבחרי הציבור היושבים בממשלה ובכנסת  לא יבינו את תפקידם.

להתפקד, להשפיע ולהכריע, לפני שיהיה מאוחר!

לאחרונה, הודיע בנימין נתניהו כי בסוף ינואר 2012 יערכו בחירות שבה יבחר ראש הליכוד ומועמדה לרשות הממשלה.

הכרזתו של נתניהו, והנסיבות לעיתוי הבחירות דווקא במועד זה, מעניין ויהיו נסיבותיו אשר יהיו, אך הדבר מעורר שאלה אחרת שלה השפעה על חלק ניכר מאזרחי המדינה והוא המעורבות של כל אחד מאיתנו במפלגות הדמוקרטיות, אלו אשר מקיימות הליכי בחירה בתוך מפלגותיהם.

יש היום רק ארבע מפלגות שמקיימות הליכי בחירה פתוחים ואשר המתפקדים למפלגות אלו, יכולים להשפיע לא רק על תכני המפלגה וסדרי עדיפויותיה, אלא יש למתפקדיהם יכולת להשפיע  גם מי מטעם אותה מפלגה יישב בכנסת הבאה או הממשלה.

נכון להיום, יש אוכלוסיות מסוימות במדינה שנהנות באופן לא פרופורציונאלי מכוחן, בשל שיטת הממשל הקיימת, ובשל היותן לשון מאזניים ,  הם יכולים להביא להפלת ממשלה. 

שיטת הממשל  שבה אנו נמצאים, מהווה בסיס פורה לסחטנות של קבוצות מיעוט אשר יושבות קרוב לצלחת ונהנות מליטרת הבשר.

התנהלות זו מביאה למדיניות קצרת טווח, להעצמת שלטון הפקידות,  ולהתנהלות קלוקלת של שרים הרוצים להראות הישגים בטווח קצר על חשבון ראיה ארוכת טווח.

זה מקומם, ואולי מגוחך שישראל זקוקה ל-30 שרים ו-שבעה סגני שרים ומשמעות הדבר שכשליש מחברי הכנסת יושבים בממשלה ופוגעים בתפקודה של הכנסת כמוסד מחוקק. ברור לגמרי שנתניהו ביקש לקנות שקט לתקופת שלטונו כראש הממשלה הנוכחי, ואולי הוא עושה זאת בהצלחה, אך המחיר הציבורי אינו ראוי.

עלות החזקת משרד של "כלום" , הכולל את המבנה ופקידיו היא מיליוני ₪ בשנה ואם נכפיל את כל משרדי ה"כלום" הלאה נגיע לעשרות מיליונים, כסף שהשימוש בו היה צריך ללכת למטרות ראויות.

בשוויץ, לשם השוואה יש 7 שרים ואין אף אחד שמתלונן על הכישלון הניהולי –כלכלי של הממשלה שם.

כדמוקרטיה (לעת עתה), יש לכל אחד מאיתנו יכולת השפעה אדירה על עתידה של מדינת ישראל, אך הזמן להשפעה זו הולך ומצטמצם.  יכולת ההשפעה היא רק בקרב המפלגות הדמוקרטיות המקיימות הליכים מסודרים לקביעת חזונם מחד ולבחירת נציגיהם לכנסת מאידך.

שיטת הממשל  הנוכחית, הבנויה על סחטנות המיעוט, על היעדר מדיניות ארוכת טווח מאיימת על עתידנו ויש לנו חלון הזדמנויות לא רב לשנותה.

גל המחאה הציבורית היה שלב ראשון וחשוב, אך המעשה האמיתי הוא ביום הבחירות.

כל אחד מאיתנו צריך להתפקד למפלגה המקיימת פריימריס  ולדאוג כי התכנים שהיא תציג במצע הבחירות שלה יעורר בכולנו את התקווה  שיהיה שינוי ושינוי זה יבוא רק אם נעשה מעשה.

מספר שינויים נדרשים בדחיפות ובהם: הגדלת אחוז החסימה לצמצום הסחיטה של קבוצות שוליים, הפרדת הדת מהמדינה, צמצום בחוק של מספר השרים בממשלה , החזרת האחריות הערכית והמוסרית של המדינה לנושאים חברתיים שתביא לצמצום פערים. חיזוק מעמד הביניים, צמצום תופעת עובדי הקבלן, עידוד החקלאות המדע והטכנולוגיה וחיזוק הפריפריה.

לכל אחד מאיתנו יש סדרי עדיפויות וזה אף ראוי ורצוי, אך אסור לנו בעתיד הקרוב להמשיך לשבת בשיחות סלון ולהתלונן על המתרחש בארצנו.

יש לנו יכולת להשפיע ולהכריע וזה תלוי רק בנו ולכן, עלינו לקום ולהתפקד לאחת המפלגות שאנו מאמינים בדרכה ולהשפיע בשלב ראשון על תכניה וסדרי עדיפותיה, כפי שיבואו לביטוי במצעה.

בשלב שני נוכל לבחור את הטובים ביותר כמנהיגיה של המפלגה, אלו עם החשיבה הערכית  מחד, אך אם יכולת ביצוע מאידך.

ולבסוף, אל נשכח כי ביום הבוחר זו ההזדמנות של כל אחד מאיתנו להביא לבחירת המפלגות והאנשים שאנו מאמינים ביכולתם ובחזונם.

זכרו שמדובר בשלושה שלבים-להתפקד, להשפיע ולהכריע וזה הכול תלוי רק בנו!