לאחרונה, הודיע בנימין נתניהו כי בסוף ינואר 2012 יערכו בחירות שבה יבחר ראש הליכוד ומועמדה לרשות הממשלה.
הכרזתו של נתניהו, והנסיבות לעיתוי הבחירות דווקא במועד זה, מעניין ויהיו נסיבותיו אשר יהיו, אך הדבר מעורר שאלה אחרת שלה השפעה על חלק ניכר מאזרחי המדינה והוא המעורבות של כל אחד מאיתנו במפלגות הדמוקרטיות, אלו אשר מקיימות הליכי בחירה בתוך מפלגותיהם.
יש היום רק ארבע מפלגות שמקיימות הליכי בחירה פתוחים ואשר המתפקדים למפלגות אלו, יכולים להשפיע לא רק על תכני המפלגה וסדרי עדיפויותיה, אלא יש למתפקדיהם יכולת להשפיע גם מי מטעם אותה מפלגה יישב בכנסת הבאה או הממשלה.
נכון להיום, יש אוכלוסיות מסוימות במדינה שנהנות באופן לא פרופורציונאלי מכוחן, בשל שיטת הממשל הקיימת, ובשל היותן לשון מאזניים , הם יכולים להביא להפלת ממשלה.
שיטת הממשל שבה אנו נמצאים, מהווה בסיס פורה לסחטנות של קבוצות מיעוט אשר יושבות קרוב לצלחת ונהנות מליטרת הבשר.
התנהלות זו מביאה למדיניות קצרת טווח, להעצמת שלטון הפקידות, ולהתנהלות קלוקלת של שרים הרוצים להראות הישגים בטווח קצר על חשבון ראיה ארוכת טווח.
זה מקומם, ואולי מגוחך שישראל זקוקה ל-30 שרים ו-שבעה סגני שרים ומשמעות הדבר שכשליש מחברי הכנסת יושבים בממשלה ופוגעים בתפקודה של הכנסת כמוסד מחוקק. ברור לגמרי שנתניהו ביקש לקנות שקט לתקופת שלטונו כראש הממשלה הנוכחי, ואולי הוא עושה זאת בהצלחה, אך המחיר הציבורי אינו ראוי.
עלות החזקת משרד של "כלום" , הכולל את המבנה ופקידיו היא מיליוני ₪ בשנה ואם נכפיל את כל משרדי ה"כלום" הלאה נגיע לעשרות מיליונים, כסף שהשימוש בו היה צריך ללכת למטרות ראויות.
בשוויץ, לשם השוואה יש 7 שרים ואין אף אחד שמתלונן על הכישלון הניהולי –כלכלי של הממשלה שם.
כדמוקרטיה (לעת עתה), יש לכל אחד מאיתנו יכולת השפעה אדירה על עתידה של מדינת ישראל, אך הזמן להשפעה זו הולך ומצטמצם. יכולת ההשפעה היא רק בקרב המפלגות הדמוקרטיות המקיימות הליכים מסודרים לקביעת חזונם מחד ולבחירת נציגיהם לכנסת מאידך.
שיטת הממשל הנוכחית, הבנויה על סחטנות המיעוט, על היעדר מדיניות ארוכת טווח מאיימת על עתידנו ויש לנו חלון הזדמנויות לא רב לשנותה.
גל המחאה הציבורית היה שלב ראשון וחשוב, אך המעשה האמיתי הוא ביום הבחירות.
כל אחד מאיתנו צריך להתפקד למפלגה המקיימת פריימריס ולדאוג כי התכנים שהיא תציג במצע הבחירות שלה יעורר בכולנו את התקווה שיהיה שינוי ושינוי זה יבוא רק אם נעשה מעשה.
מספר שינויים נדרשים בדחיפות ובהם: הגדלת אחוז החסימה לצמצום הסחיטה של קבוצות שוליים, הפרדת הדת מהמדינה, צמצום בחוק של מספר השרים בממשלה , החזרת האחריות הערכית והמוסרית של המדינה לנושאים חברתיים שתביא לצמצום פערים. חיזוק מעמד הביניים, צמצום תופעת עובדי הקבלן, עידוד החקלאות המדע והטכנולוגיה וחיזוק הפריפריה.
לכל אחד מאיתנו יש סדרי עדיפויות וזה אף ראוי ורצוי, אך אסור לנו בעתיד הקרוב להמשיך לשבת בשיחות סלון ולהתלונן על המתרחש בארצנו.
יש לנו יכולת להשפיע ולהכריע וזה תלוי רק בנו ולכן, עלינו לקום ולהתפקד לאחת המפלגות שאנו מאמינים בדרכה ולהשפיע בשלב ראשון על תכניה וסדרי עדיפותיה, כפי שיבואו לביטוי במצעה.
בשלב שני נוכל לבחור את הטובים ביותר כמנהיגיה של המפלגה, אלו עם החשיבה הערכית מחד, אך אם יכולת ביצוע מאידך.
ולבסוף, אל נשכח כי ביום הבוחר זו ההזדמנות של כל אחד מאיתנו להביא לבחירת המפלגות והאנשים שאנו מאמינים ביכולתם ובחזונם.
זכרו שמדובר בשלושה שלבים-להתפקד, להשפיע ולהכריע וזה הכול תלוי רק בנו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה