אחריותה של מועצת מקרקעי ישראל

שנים רבות יש ביקורת שהולכת וגדלה על התנהלות מנהל מקרקעי ישראל או בשמה החדש בעקבות הרפורמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ועולה השאלה היכן אחריותם של חברי מועצת מקרקעי ישראל האמונים על מדיניות רמ"י למתרחש?

אחד הנושאים בסדר היום של מועצת מקרקעי ישראל הקרובה הוא הקמת מטה מקצועי שיסייע לחברי המועצה בקבלת החלטותיהם.

חוק רשות מקרקעי ישראל, תש"ך 1960, קובע כי "הממשלה תמנה מועצת מקרקעי ישראל, שתקבע את המדיניות הקרקעית שלפיה תפעל הרשות, תפקח על פעילות הרשות ותאשר הצעת תקציבה שיקבע בחוק".

זה שנים רבות שחברי המועצה כמעט ואינם יוזמים הצעות למדיניות מוצעת, למרות שזה תפקידם על פי חוק, אלא רק מגיבים למדיניות המוצעת על ידי פקידי האוצר, רמ"י או השר הממונה.

חברי המועצה ברובם המכריע, אינם בד"כ בעלי הכשרה בתחומים הנדרשים בתחום של קביעת מדיניות קרקעית ויתרה מכך , אין להם את הכלים המקצועיים הנדרשים על מנת לקבוע מדיניות, לבקר מדיניות מוצעת ו/או לבחון את השלכותיה.

מצב שבו מעל 90% מהקרקעות מנוהלות לעת עתה על ידי רמ"י היה צריך להבטיח רווחה בתחום הדיור, התעסוקה והתשתיות והמצב הבלתי אפשרי בתחום הדיור מוכיח כי תהליכי קבלת ההחלטות הם שהובילו למצב שבו דירה היא חלום באספמיה לרבים מהזוגות הצעירים, שלא לומר למשפחות קשות יום או חסרי יכולת.

למדיניות שנקבעת, חדשות לבקרים, על ידי המועצה יש השלכות כלכליות, חברתיות ודמוגרפיות ולכן יש חשיבות שכל הצעה תיבחן בצורה יסודית על ידי חברי המועצה והקמת מטה מקצועי בלתי תלוי יתרום תרומה משמעותית לעבודת המועצה כקובעת מדיניות, אך ולא פחות חשוב כמפקחת על יישומה.

ההרכב של  חברי המועצה מורכב ברובו על פי החוק (שתוקן לפני כמה שנים) ממנכ"לים של משרדי ממשלה שתפקידם במועצה הוא אחד מעיסוקים רבים שמאפיינים את תפקידו של מנכ"ל משרד ממשלתי.

שימוש באנשי מקצוע בתחום הכלכלי, החברתי, התכנוני והמשפטי יסייע לחברי המועצה ליזום ולהוביל מדיניות, לבחון את השלכות המדיניות המוצעות בהיבטיה השונים ולהגיב באופן מקצועי בתחום שיש בו כשל שוק זה שנים רבות.

פעולה זו תצליח רק אם אכן ימונו אנשי מקצוע בלתי תלויים שיוכלו לתרום מניסיונם לגיבוש החלטות מקצועיות, הנטולות השלכות פוליטיות, שלא לומר נטולות שיקולים של "קשרים".  אותם אנשי מקצוע בלתי תלויים, אם אכן ההחלטה תאושר יעמדו לרשותם של חברי המועצה וייתנו בידיהם מידע חשוב וראוי טרם גיבוש עמדתם בהצעות ההחלטה המוצעות, שאחרת ימשיכו חברי המועצה להיות קהל שבוי בידי פקידי האוצר, הפרקליטות וממ"י.

פרסום ההצעות לציבור כנהוג בשנים האחרונות ראוי ומבורך, אך הפרסום חייב לכלול זמן מספיק לתגובות הציבור ויש להותירו לתקופה של שבועיים לפחות.

יש לקוות כי אישור ההצעה במועצה יביא להפסקת הנוהג הלא ראוי שבו הזנב מקשקש בכלב, קרי שבפועל פקידי רמ"י מייצרים מדיניות ולא מבצעים מדיניות.

המשק החקלאי המשפחתי בישראל בסכנה

המשבר הקשה שעובר על החקלאות הישראלית בכלל ועל המשק המשפחתי בפרט הביא להוצאתם של עשרות חקלאים נוספים ממעגל העיסוק בחקלאות וזו מגמה שנמשכת זה שנים רבות אשר מעמידה את המשך קיומו של המשק המשפחתי החקלאי שרובו ככולו נמצא במקומות רחוקים בסכנה.

בעוד משרד החקלאות ופיתוח הכפר הצהיר בהזדמנויות רבות שיש חשיבות לשמור ולחזק את המשק המשפחתי, הרי שבמבחן התוצאה פעולות שנוקטת המדינה באמצעות הרגולטורים השונים מביאים לידי חיסולו של המשק המשפחתי.

המצב הכלכלי הקשה הביא להסתבכות של חקלאים רבים בעוד חקלאים אחרים מרגישים שעבודתם מביאה לכל היותר לפרנסה דחוקה והמצב שנוצר מחייב דיון נוקב על החקלאות בכלל ועל עתידו של המשק המשפחתי בפרט.

מצב התנהלות הרגולטורים ובראשם פקידי האוצר מזכיר את המשל על הסוס שבעליו ניסה להרגיל אותו לא לאכול ולאט לאט הוריד לו את כמות האוכל וכשהסוס מת מרעב הוא אמר, חבל, כמעט

הצלחתי להרגיל אותו לא לאכול בכלל.  

משבר החקלאות הישראלית מחזק מגמה מדאיגה נוספת של השתלטות בעלי הון בענפים מסוימים תוך דחיקת רגליהם של החקלאים או אילוצם להיכנס לתוואי שאינם חפצים בו, אך עושים זאת מחוסר ברירה, או מאי יכולת להתארגן ואת המחיר נשלם כולנו האזרחים בפערי התיווך שאת אותותיהם אנו כבר רואים במחירי התוצרת במרכולים.

היצור החקלאי במרבית העולם מתאפיין ביחידות יצור קטנות יחסית המתאימות למבנה של משק משפחתי, אם כי בעולם המערבי ובמדינות המפותחות רואים מגמת גדילה מתמדת של יחידות היצור תוך שימור המודל של המשק המשפחתי שהיה ונשאר מרכיב מרכזי בהם.  

כ-1000 נקודות התיישבות פרוסים בהתיישבות והם כוללים מעל 800 אלף תושבים ובהם קיבוצים, מושבים שיתופים, מושבי עובדים, כפרים שיתופיים וישובים קהילתיים.

צמצום מספר החקלאים מוכר בעולם המודרני ותופעה זו לא פסחה על ישראל, אך בשונה ממה שנעשה בעולם המערבי שבו השכילו המדינות כבר לפני שנים רבות ללוות תהליכים אלו בתכניות ומשאבים שמחזקים את החקלאים ופרנסתם, הרי שבישראל לא רק שיחס השלטון למצב אינו דומה אלא שבמבחן המעשה היא הפוך. 

החקלאים הפכו מקור הכנסה בלתי נדלה לאוצר בגין מס גולגולת לעובדים זרים ועוד, ביטול נקודות זיכוי לעובדים, אי הכרה בהוצאות האמיתיות של החקלאים בגין העסקתם של העובדים הזרים, מחירי מים גבוהים ותשומות יקרות.     לא זאת אף זאת, פקידי האוצר בגישתם קצרת הטווח ממקדים את מדיניותם לשורת הרווח ולא חושבים על נזקים ארוכי טווח שמדיניות זו תוביל והם עושים זאת כי יש בידיהם סמכויות רבות, אך פקידים אלה לא לוקחים שום אחריות על כישלונות שנבעו ממדיניות זו והעבר רצוף בדוגמאות רבות שכאלה.

גאולת קרקעות המדינה היוו בסיס מרכזי בהקמתה וכולנו זוכרים את התודעה הציבורית של העם בתרומה לקק"ל שנתפסה כגואלת קרקעות. (התיבה הכחולה).    חקלאי המשק המשפחתי קשורים לאדמתם, שכן לכל חקלאי יש מכסת מים וקרקע חקלאית, בקרבתה הוא יושב ועליה הוא מגדל את הגידולים החקלאים וממנה הוא מבקש למצוא את פרנסתו. 

מרבית הישובים הכפריים מפוזרים במקומות מרוחקים, שומרים על הקרקעות החקלאיות ומעבדים אותן.  עיבוד הקרקע אינו מביא רק ביטחון מזון, מזון טרי ובריא ופיזור אוכלוסייה, אלא יש בכך כדי לחזק את העסקים הקטנים, את שמירת שטחי המדינה ושמירת השטחים הפתוחים.

החקלאות מייצרת ערכים רבים והיא לא עוד מקור פרנסה רגיל והתפיסה של שורת הרווח כפי שרואה אותה האוצר לא רק שהיא מעוותת אלא עלולה להביא לנזק בלתי הפיך שניצניו כבר כאן.

הגיל הממוצע של החקלאים עובר את גיל השישים ודור ההמשך אינו ממהר בעקבות אבותיו.   דור ההמשך לא ממהר להגיע שכן הוא רואה את העבודה הקשה של הוריו שאין בצידה הכנסה מכבדת.   זה מקום העבודה היחיד שתלוי במזג האוויר, בפערי התיווך הבלתי מוצדקים ובתנודות השוק העולמי שמושפעות גם משערי מטבע והצפות השוק בסחורה זולה מעת לעת.   לדור ההמשך יש אלטרנטיבה שכן רובו משכיל וגם אם העבודה בחקלאות קורצת להם ויש בה נוסטלגיה, רבים מהם בוחרים ומעדיפים פרנסה בטוחה במשרד ממוזג.

הדחיפה הבלתי רציונלית של האוצר להתייעלות הביאה לפיתוח יחידות יצור גדולות שבינן ובין המשק המשפחתי כבר אין קשר והנזק בענף הרפת כדוגמא למגמה זו כבר נותן אותותיו, כאשר הוא אילץ מאות רפתנים בעיקר מהפריפריה להיפלט מהענף וחייב את הנותרים בהגדלת יחידות היצור שלהם לגודל שבו יש לשאול, האם זה עדיין משק משפחתי?

לחקלאות הישראלית והחקלאים  אין במה להתבייש והדבר בא לידי ביטוי לא פעם בדברים של שרים  בעיקר כאשר הם מבקרים במדינות אחרות שבהם בד"כ יש ביקוש לידע ולניסיון הישראלי בחקלאות. רק לאחרונה נשמעו דברים דומים מפיו של ראש הממשלה, מר נתניהו בביקורו באיטליה, אך עם תשבחות לא משלמים במכולת.

על הממשלה להכין בשיתוף נציגי החקלאים תכנית ארוכת טווח שתבטיח את יכולתם של החקלאים להתפרנס בכבוד מעמל כפיהם תוך שינוי תפיסה שבה היתרון לגודל הינו מרכיב מרכזי. ראוי לרכז מאמץ בצמצום פערי התיווך, בטיפול בכשל השוק של שוק התשומות שבו אין תחרות, להפחית משמעותית את מחיר המים, לבטל לאלתר את מס המעסיקים על העובדים הזרים ולהשיב את נקודות הזיכוי ולאפשר מגוון אפשרויות פרנסה בעיקר בתחומים כמו תיירות חקלאית וכפרית, עיבוד תוצרת ועוד.  מגוון הפרנסות יחזקו את העוסקים בענף ויעודדו את דור ההמשך לראות בו מקור פרנסה.

 

הפצת שמועה יכולה להוות בסיס לתביעת לשון הרע

קהילות כפריות נתונות לא פעם לפרסום שמועות שיש בהם כדי להעמיד באור שלילי מי מחברי הקהילה והדבר יכול להיעשות ברשות החברתיות, בשיחות רחוב או בכל דרך אחרת כפי שמגדיר החוק. (להלן "החוק")

לאחרונה ביהמ"ש המשפט השלום בחיפה התייחס למשמעות הפצת שמועות והאם יש בהם כדי לפגוע במי שהשמועות עסקו בו. במקרה המדובר הופצו שמועות בין היתר על קשיים כלכליים שבה לכאורה נתונה חברה מסוימת.

התובעת, חברה העוסקת בשירותי שילוח בינלאומיים הגישה תביעה זו כנגד חברת צים ועובד החברה לפיצויים בגין הוצאת לשון רע עקב הכפשות שנעשו לכאורה על ידם ללקוחות התובעת בשני מועדים שונים.

חוק איסור לשון הרע מגדיר כי פרסום שיש בו כדי להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה ולעג יכול להיכנס בגדר החוק. החוק מוסיף וקובע כי גם ביזוי אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו אף הם עלולים ליצר עילה לתביעה בגין לשון הרע. כך גם הדבר אם פרסום מטרתו לבזות אדם בשל מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.  גם פגיעה במשרתו של אדם, כולל משרה ציבורית עלולה להוביל לתביעה בגין פרסום לשון הרע

בכל הנוגע לתביעות לשון הרע, בתי המשפט פיתחו במהלך השנים אמות מידה אובייקטיביות וזאת בהתאם לנסיבות החיצוניות וללשון המשתמעת.  המשמעות היא שלא די בתחושת העלבון הסובייקטיבית של הפרט שעליו נכתבו או נאמרו הדברים, אלא האם הפרסום הפוגע ישפיע על עמדת הציבור וישנה אותה או במקרה הזה יביא לפגיעה כלכלית בחברה שלגביה ננקט פרסום פוגע.

ביהמ"ש מגיע למסקנה כי הפרסום פוגע במבחן אובייקטיבי והוא עלול לפגוע בחברה שמייחסים לה קשיים כלכליים והדבר גם פוגע בשמה הטוב ובאופן ישיר אף עלול לפגוע בעסקיה ולכן הפצת השמועה גורמת לפגיעה על פי הגדרת לשון הרע.

ביהמ"ש מנתח את ההגנות הניתנות למי שנתבע בתביעת לשון הרע ובהם סעיף 14 לחוק הקובע כי במשפטי פלילי או אזרחי בשל לשון הרע מוענקת הגנה למי שדבריו היו אמת ושהיה בפרסום גם עניין לציבור

הפסיקה קבעה כי הגנה זו כוללת שני מרכיבים מצטברים והם אמיתות הדברים והעניין הציבורי שיש לדברים שנאמרו ובלעדיהם לא תינתן הגנה זו. על המתגונן בטענת אמת דיברתי להוכיח את אמיתות דבריו ורק אם הוכיח דבריו יעבור מסוכה זו. במקרה הנדון ביהמ"ש מגיע למסקנה כי המתגונן לא עמד בנטל.   אמנם יש עניין לציבור לקבל מידע  על מצבן של חברות הנותנות שירותים אך על המידע להיות נכון ואמין.

הגנת תום הלב המופיעה בסעיף 15 לחוק היא טענת הגנה נוספת ובתביעות לשון הרע טענת תום הלב נבחנת לפי מידת אמונתו של המתגונן בנכונות הדברים שפרסם. יחד עם זאת אמונה בלבד לא עומדת בפני עצמה ונדרשת גם הוכחה כי נעשו פעולות לפני הפרסום של המפרסם לבדוק מראש את אמיתות דבריו ואם עשה זאת הרי שעמד באחד ממבחני תום הלב.  גם במקרה זה מגיע ביהמ"ש כי לא עומדת בפני המתגונן טענת תום הלב.

סעיף 7א לחוק קובע כי ביהמ"ש יכול להטיל פיצוי של עד 50,000 אלף ₪ ללא הוכחת נזק על מי שמביא לידי פרסום פוגע והחוק גם מאפשר לתבוע סכומים גבוהים יותר כאשר הנזק מוכח.

בקהילה כפרית, חשיבותו של השיח הקהילתי הוא מקור כוחה של קהילה. יש להתחשב בצרכי המיעוט אך גם להפנים את ההליך הדמוקרטי שבו לאחר דיון בסוגיה הדורשת קבלת החלטה, בסופו גם מתקבלת הכרעה של רוב.  לא כל אחד בנוי לחיות בקהילה כפרית שבה תהליכי קבלת ההחלטות נקבעים על ידי חבריה אך מי שבוחר לחיות בקהילה כזו יכול להיות מעורב ומשפיע ובלבד שהוא מקבל על עצמו את כללי השיח הללו.  

שיח קהילתי חשוב, וחופש הדיבור והשכנוע חשוב אף הוא, אך אמצעי השכנוע צריכים להתרכז בנושא הנדון ולא באנשים המציגים את דעתם.

ביהמ"ש כבר קבע בעבר כי חופש ביטוי אין משמעותו חופש שיסוי ולכן ראוי לנהל שיח קהילתי שאינו מעליב ופוגע אלא שיח שיש בו הקשבה, נכונות ורצון טוב ליצירת חוסן קהילתי וזאת מבלי להידרש חלילה לתביעת לשון הרע!.

·        

ת"א (חיפה) 23882-05-12 או.סי ליינס בע"מ נ' צים שירותי ספנות משולבים בע"מ ועוד (8.6.15)

אני מאשים: המדינה הפרה את ההסכם הבלתי כתוב עם אזרחיה

אין זה סוד כי המדיניות השלטת ב- 15 שנים האחרונות היא של הפרטה. הפרטה אינה דבר רע כל עוד ההון אינו מתרכז בידי קומץ של אנשים וכל עוד השירותים החיוניים שהמדינה מחויבת להם מתוקף האמנה החברתית שבינה ובין האזרח, ניתנים. אלא שלצערנו המדינה התפרקה מאחריותה לאזרח. עדות לכך היא התרחבות הפערים בחברה הישראלית שמגבירים את השסעים.

מדינת ישראל שהייתה בעבר אות ומופת למדינות העולם בהיותה מדינת רווחה התבססה בשנים האחרונות בראש המדינות בעלות הפערים הגבוהים ביותר בין עשירים ועניים וזה לא מפתיע.
קחו למשל את יוקר המחיה. בעוד החקלאים לא מרוויחים יותר, אלא להפך, הצרכן הישראלי משלם יותר.

לצערנו, בניגוד להצהרות המפלגות גם בבחירות האחרונות לכנסת, נמשכת מדיניות ההפרטה של שירותי הליבה. כך למשל רק לאחרונה נודע על הפרטת חלק מהשירותים הווטרינריים על ידי העברתם לגורמים פרטיים. מדובר בעוד מסמר בארון הקבורה של חיסול מתמשך של השירות הציבורי.

שוו בנפשכם מצב שבו תחליט המדינה כי מעתה ואילך האזרחים יידרשו לשלם את מחירם האמיתי של עלות החינוך, הבריאות, השימוש בתחבורה ציבורית ועוד.

דרישה כזו של המדינה לשלם את העלות האמיתית של השימוש ברכבת למשל, הייתה הופכת את הרכבת למערכת לא רווחית שכן חלקם של האזרחים יעדיפו לנסוע ברכבם הפרטי ולחלק אחר לא יהיו המשאבים הכלכליים הדרושים לשימוש ברכבות.

למעשה בתחומי החינוך והבריאות ניתן לראות יותר מניצנים של הפרטה, קרי שהמדינה מתפרקת מאחריותה הישירה.

בנק ישראל פרסם בשנת 2012 מחקר לפיו בעוד רשויות חלשות מממנות תוספת של 0.7 שעות בשבוע מעבר למה שמתקצב משרד החינוך, הרי שרשויות עשירות מממנות תוספת של 2.4 שעות שבועיות נוספות.
הדבר אף מחמיר לאור העובדה שהורים בעלי יכולת משלמים מכיסם שיעורי תגבור לילדיהם, שיעורים הנמנעים מילדים של משפחות עם חיסרון כיס.

מערכות הבריאות בישראל הן מהטובות בעולם, אך המשפחות בעשירונים הגבוהים יכולות ליהנות מהם יותר עבור תושבי הפריפריה המצב עגום שבעתיים והדבר משפיע באופן ישיר על בריאות האזרחים ועל תוחלת החיים שלהם.

תוצאה זו של מניעת שוויון בהזדמנות מחמיר את הפערים בחברה הישראלית ומחזק את הימשכותו של מעגל שוטה שבו נגזר פעמים רבות על ילדים משכבות חלשות להישאר בשולי החברה גם בבגרותם.

המדינה הפריטה את עצמה לדעת על ידי הפרטת שירותי ליבה  כשכיום לא רק השכבות המוחלשות סובלות מכך אלא חלקים נרחבים ממעמד הביניים ובכך הפרה את חובתה לאזרחיה. בין השירותים המופרטים עובדים סוציאליים, מורים, פסיכולוגים, ועוד המועסקים באמצעות עמותות ותאגידים שמעסיקים "עובדי הקבלן" בתנאים לא ראויים ומורידים את איכות השירות הניתן לאזרח..

ברור שמשאביה של כל מדינה מוגבלים ולכן נדרשים סדרי עדיפויות אך יש תחומים כגון חינוך, רווחה ובריאות, שצריכים להיות חלק משירותי חובה של המדינה והם צריכים להיות תמיד בראש סדר העדיפויות.

בשנים האחרונות גבר השיח הציבורי בסוגיה זו לאור המדרון החלקלק שאליו הגיעו ממדי ההפרטה מחד ולאור העובדה שהמעסיק הגדול של עובדי קבלן היא המדינה.

הנזק הוא לא רק באיכות השירותים ולא רק בזכויות העובדים שכן קיים נזק מתמשך וישיר הנגרם לגופים המקצועיים שמתרחקים מהתמחות והתמקצעות ככל שהם מרחיקים מעצמם את האחריות הישירה למתן שירותים לאזרח.

זה עתה הסתיימה מערכת סוערת של בחירות שבה נתנו המפלגות השונות הבטחות רבות לאזרחים והשאלה האם זה "הכל דיבורים" או גם אפשר לחוש במעשים.
השאלה הגדולה שצריכים חברי הכנסת הנוכחית להשיב עליה היא האם תעמדו מנגד למול הקטסטרופה החברתית המערערת את האמנה החברתית בין המדינה לאזרחיה או שמא תובילו לשינוי המיוחל.

חברות באגודה? מתי נכנסת לתוקף ומתי מסתיימת?

שאלת החברות באגודה שיתופית מהווה מקור לסכסוכים רבים בשל חוסר הקפדה בקבלת חברים לאגודה, בהוצאתם, כשסגולות לחברות פגו ועוד.

לחברות באגודה חובות וזכויות ובהם הזכות להשתתף באסיפה הכללית, להצביע ולהיבחר למוסדותיה, זכות שיש לראות בה חובה ערכית .

תקנון האגודה מהווה חוזה בין האגודה לחבריה ובין החברים בינם לבין עצמם (פס"ד פרי העמק) ויש חשיבות לקרוא את תקנון האגודה, לעדכנו ולהתאימו למציאות המשתנה על מנת שהתקנון ישקף נאמנה את כוונת חבריו.

בשונה מחברה שלבעלי המניות השפעה על ניהול החברה על פי גודלם או סוג המניות שהם אוחזים, הרי שבאגודה, על פי סעיף 16 לפקודה נקבע כי "לכל חבר של אגודה תהיה למצער דעה אחת בעסקיה, אך לשום חבר לא תהיה יותר מדעה אחת".

זכות ההצבעה היא אישית וחורגת בשני מצבים:

א.    במצב שבו חבר שוהה בחו"ל הוא יכול למנות חבר אחר באגודה להיות מורשהו, אך שום חבר לא ישמש מורשה ליותר משני חברים אחרים.

ב.     חבר יכול לייצג את בן זוגו באמצעות ייפוי כוח כהשתתפותו נבצרת מכל סיבה.

כל ייפוי כוח שניתן בנסיבות אחרות, כמו לידי מי שאינו חבר באגודה או שנמסר שלא בנסיבות שצוינו אינו תקף ויש להקפיד על כך.

קבלת חברים לאגודה תעשה בהתאם למוגדר בתקנון האגודה ועל המבקש להתקבל לחברות לפעול על-פיה ובקשה לחברות תידון במוסדות האגודה רק כשהבקשה עומדת בתנאי הכשרות לחברות .

העמידה בתנאי הכשרות אינה מחייבת קבלה אוטומטית וזכותה האגודה לראיין את המועמדים, לשלוח אותם לגורמים מקצועיים שיבחנו התאמתם לחיים בקהילה קואופרטיבית כפרית ובעקבות הממצאים לסרב  או להיעתר לבקשה.

תקנות האגודות השיתופיות מכירות ב"חברות מכוח התנהגות"  ו"מקום בו נהג אדם ונהגו בו כחבר באגודה במשך תקופה סבירה לפי נסיבות העניין,.. יראו אותו כחבר אגודה, אלא אם נקבע בתקנון האגודה בצורה מפורשת שלא תוקנה חברות בדרך זו על מנת להימנע ממצב שמקנה חברות שלא בהסכמה מודעת של האגודה מומלץ לחסום אפשרות זאת בתקנון.

סעיף 5 לתקנות(חברות) ותקנון שהאגודה כולל מצבים שבהם חברות פוקעת ובהם במותו של החבר, כשהוא לא עומד בתנאי הכשרות לחברות , בהוצאתו מהאגודה ועוד.

חובה על האגודה לנהל פנקס חברים ורשם האגודות רשאי להורות על תיקון הפנקס, זאת לאחר שעשה חקירה לבירור העניין ונתן למי מהצדדים להשמיע טענתו בעניין.

הקפדה יתרה בעניין החברות יש לנהוג בעת העברת זכויות בנחלה, כאשר החברות החדשה אושרה, אך החבר שמכר זכותו בנחלה לא פסק להיות חבר ויש לוודא זאת אם הדבר לא מובהר בתקנון.

מצב חמור מכך הוא שאושרה חברותו של בעל זכויות חדש אך הוא לא העביר את הזכויות שלו בנחלה על שמו ברמ"י וכך יכול להיווצר מצב שבו לעיתים נרכש נכס לצרכים כלכליים שהאגודה אינה ערה להם ולמעשה רוכש הזכויות לא עומד בתנאי הכשרות לחברות, אך חברותו נרשמה בספרי האגודה.

יש להקפיד הקפדה יתרה על המועד שבו חברות משתכללת והופכת לסופית לבין מצב שבו האגודה מאשרת חברות אם יעמוד רוכש הזכויות בתנאים מסוימים, כמו העברת זכויות ברמ"י, חתימה על מסמכי האגודה, יישא חלקו בהון קרנות האגודה וכו'.

קיימים מצבים שבהם בעלי הזכויות בנחלה הלכו לעולמם ויורשיהם לא ממהרים להחליט מי יהפוך לבעל הזכויות בנחלה ולחבר באגודה.   מצב זה אינו בריא לאגודה, ובוודאי כשהדבר נמשך זמן רב.   יורשים אינם הופכים באופן אוטומטי לחברים באגודה והם חייבים לעמוד בתנאי הכשרות שנקבעו בתקנון האגודה.   יש להיזהר ולהקפיד שמערכת היחסים של האגודה עם היורשים לא ינהגו בהם כחברים, לא בהם ולא בשולחיהם.

לחברות יש משמעות וניהול על פי התקנון, התקנות והפקודה יבטיח כי פנקס החברים יהיה תקין.