מעמדו המיוחד של רשם האגודות בפסיקה

משרד רשם האגודות השיתופיות (להלן: "הרשם") מופקד על פיקוחן של עשרות אלפי אגודות בארץ בתחומי התחבורה, השיכון, ההתיישבות ועוד.

מעת לעת, נדרש הרשם ומי מפקידיו לקבל החלטות למינוי חוקר בנושאים שונים, לפזר ועד נבחר ולמנות במקומו לתקופה קצובה ועד ממונה, לבטל החלטות של אגודות שהתקבלו שלא על פי דין , למנות בורר לסכסוך באגודה ועוד.

בפרשת קינסלי נ' רשם האגודות (20/59) הגביל בג"ץ את התערבותו "לפי ראשי פרקים של חריגה מסמכות, טעות משפטית גלויה על פני ההחלטה, ופגיעה בעיקרי הצדק" וזאת בשל הקביעה כי הרשם הינו המומחה לתחום הקואופרציה והבעיות הייחודיות אשר מאפיינים את המסגרות השיתופיות.

בהמשך, הרחיב ביהמ"ש הגבוה לצדק  את היקף התערבותו, במקרים בהם לא קיימת זכות ערעור על החלטותיו של הרשם.  התערבות זו של בג"ץ, כך נקבע , תוגבל ותצומצם רק למצבים שבהם נפלה טעות מהותית בהחלטה וכאשר שיקולי הצדק מחייבים את התערבותו של ביהמ"ש.  (בג"ץ 4222/95 פלטין נ' רשם האגודות). החלטה זו של בג"ץ,  נפסקה גם בעניין זכות הערעור על פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, אך התייחסה לגופים דומים (פרשת חטיב 525/84). מדובר על פסיקה עקרונית שמאפשרת במקרים חריגים אפשרות ערעור על פסיקה שגויה לכאורה שנעשית בערכאות נמוכות יותר ורק בנסיבות מיוחדות.

חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, תש"ס 2000, קובע בתוספת השניה לסעיף 5 )2ׂ) כי ניתן להגיש ערעור מנהלי על החלטות הרשם, למעט החלטות בענייני פירוק אגודה, בוררות בסכסוכים ועיקול זמני של נכסים.

לאחרונה ניתן פסק דין בעניין החלטת עוזר רשם האגודות למנות ועד ממונה לאגודה השיתופית קריית חיים (ארלוזורוב) בע"מ, ועד אשר יורכב מנציגי רשימות לפי מפתח שנקבע.   הצורך לבחירת ועד ממונה נבע ממבוי סתום שאליו נקלעה האגודה בהליך הבחירות של מוסד נבחר ממוסדותיה ואשר אינו מאפשר את פעילותה. (עמ"נ 42728-04-12 רשימת "עתיד" לבחירות למורשון האגודה השיתופית נ' קרית חיים (ארלוזורוב) אגודה הדדית בע"מ באמצעות הועד הממונה ואח').  ראוי לציין כי מדובר באגודה שלה כ-17,000 חברים ולה שלושה מוסדות: ה"מורשון" אשר מהווה למעשה את האסיפה הכללית ובו בין 71 ל-101 חברים, המועצה בת 21 חברים , אשר נבחרת מתוך המורשון והנהלה של חמישה חברים אשר נבחרת מתוך המועצה.

רשימה אחת מתוך הרשימות המתמודדות לבחירות ערערה על המפתח שנקבע לייצוג בוועד הממונה ולא על עצם סמכותו של הרשם למנות ועד ממונה. המערערת סברה כי המפתח שנקבע על ידי הרשם, למעשה מביא לנישולה ופוגע בזכותה לייצוג.

בפרשה זו קבע ביהמ"ש כי החלטת עוזר הרשם, הינה החלטה ראויה לתפקודה של האגודה, ואשר כל מטרתה להביא לתפקוד של האגודה באמצעות ועד ממונה שיביא לשינוי תקנונה, ויאפשר את פעילותה הרצופה והתקינה.

ביהמ"ש המחוזי בראשות כבוד השופט ארנון דראל  חוזר וקובע בפס"ד כי נוכח מעמדו המיוחד של רשם האגודות השיתופיות ומומחיותו בתחום הקואופרציה והבעיות המיוחדות אשר מאפיינות את המסגרת השיתופית אין ביהמ"ש מתערב בהחלטותיו, אלא במקרים של חריגה מסמכות, טעות משפטית גלויה על פני ההחלטה ופגיעה בעיקרי הצדק.

החלטה זו של ביהמ"ש המחוזי, מצטרפת להחלטות רבות של בתי המשפט, אשר אינן ממהרות להתערב בהחלטות הרשם.