הצעת החוק בדבר עיגון מעמדם של ועדות הקבלה, באה להסדיר בחוק את מעמדם של הקהילות הכפריות הקטנות המבקשות לשמור על מאפייניהם החברתיים.
מדובר על הסדרה בחוק של נוהג הקיים שנים רבות ובעצם מאז הקמתם של הקואופרטיביים ובהם הקיבוץ, הכפר השיתופי והמושב.
הליכי קבלה מתרחשים בקואופרטיבים שונים ברחבי העולם, כולל בניו-יורק בירת הדמוקרטיה בעולם. אף אחד לא מערער על סמכותם של קואופרטיבים בספרד ובארצות אירופה האחרות שבהם פועלים קואופרטיביים לקיים הליכי קבלה.
בשונה מהעיר הגדולה, בכפר חיה קהילה אינטימית שמרבית חבריה מכירים אחד את השני.
מאפייניה של קהילה כפרית מבוססת על שותפות חברתית שבאים לידי ביטוי בהליכים של בניית הסכמות בתהליכי קבלת החלטות, על מעורבות חברתית גדולה של חבריה באמצעות אסיפת חברים או באמצעות ועדות שעוסקות בנושאים שונים ובתרומה אקטיבית המשפיעים על חייהם של החברים בקהילה.
בהיעדר הליכי קליטה, "הקהילה" יכולה להשתנות במהרה ולהפוך "לקהל" כזה שאינו מכיר אחד את השני ומנוכר לצורך של מעורבות, אחריות משותפת ותרומה לסביבה. מעבר מקהילה לקהל יש לו משמעויות רחבות.
הצורך לשמור על מאפיינים של קהילה כפרית המבקשת לשמור על תרבות משותפת, מערבות ואחריות מחייב סינון בקבלה של שותפים לקהילה זו.
לא לכל אדם מתאים שהרוב יקבע עבורו מה תהיה איכות חייו בקהילה וטוב שכך ולא כל אדם רוצה להיות מעורב בהליכים החברתיים קהילתיים המשפיעים על איכות חייו. בני אדם רבים לא רוצים כלל להיות מעורבים בחיי קהילה ואף מעדיפים להיות ספונים בביתם, אך חמור מכך הוא שיש גם כאלו שהליכים אלו אינם מקובלים עליהם והם בוחרים להתנכר לסמכות של חברי הקהילה בקואופרטיב לקבוע.
התאמתם של אנשים לחיים בקואופרטיב יש לה השלכות רבות על מאפייני היישוב והקהילה. לא מדובר על רכישת חולצה שאם וכאשר היא לא תתאים או תתבלה נחליפה. רוכש זכויות העומד לבנות את ביתו או רוכש בית ממי שמבקש לסיים לעזוב את הקהילה משקיע מיטב כספו ומדובר על השקעה גדולה שבד"כ מכוונת לזמן ארוך.
בשונה מחברה עירונית שבה בד"כ אין צורך לקשר עם השכנים, הרי רכישת הבית ו/או המגרש בכפר מהווה רק חלק מהחבילה שבה מדובר על שותפות חברתית קהילתית שאינה מתאימה כאמור לכל אחד.
קיימים גורמים בחברה הישראלית המנסים לסכל את החוק בטענה כי החוק יביא להפליה של אוכלוסיות מסוימות והם אף הביאו להפלתם בפח של עיתונאים שלא טרחו לבדוק את מגבלות החוק. ראוי לציין כי החוק קובע במפורש שאין להפלות על רקע גזע, דת, מין לאום או מוגבלויות. אותם גורמים שמסיתים נגד חקיקת החוק, עושים זאת למרות הידיעה הברורה שאין מדובר בהפליה, אלא בשמירה על קהילה עם מאפיינים חברתיים מתאימים והם אינם בוחלים בשום אמצעי בניסיונם להביא לסיכול החקיקה, במקום להתמודד עם מטרתה וכוונותיה
הכפר והקיבוץ הם קהילות ייחודיות בעולם והצורך לקיימם מחייב להותיר בידי קהילות אלו את האוטונומיה לשמור על מאפייניהם של קהילות אלו.
החוק בא להסדיר את מעמדם של ועדות הקבלה אך הוא בא גם לפקח עליהם, דבר שהמסיתים נגד החוק שוכחים לציין. הפיקוח בא להתמודד עם המקרים הספורים שבהם לכאורה נעשה שימוש לא ראוי בסמכותה של ועדת הקבלה.
ראוי לברך על הצעת החוק ואת יוזמיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה