מי יבקר את משרד המבקר

מוסד מבקר המדינה, הינו מוסד חשוב שאמור להוות מנגנון מתריע לגבי התנהלות קלוקלת של השלטון הציבורי בכלל וביחסו אל האזרח בפרט.

האזרח התמים, בקוראו את דו"ח המבקר, רואה בדיווחיו מקור אמין לביקורת יסודית הנעשית בתחומים שונים והשאלה מה קורה כשמתברר כי מתרבים האירועים בשנים האחרונות שבהם דו"ח המבקר לא רק שאינו קולע למטרתו, אלא מוטה בשל נסיבות שאותן יש להפנות למוסד המבקר. ההתעלמות המכוונת והמגמתית תוצג לדוגמא באמצעות דו"ח המבקר העוסק ב"איוש נחלות פנויות".

החלטות הנהלת ממ"י בעניין הקפאת איוש הנחלות סותרות את החלטת המדיניות של הועדה לקרקע חקלאית של מועצת מקרקעי ישראל מיום 16.11.1992 אשר בעקבותיה יצאה הוראת אגף החקלאי מס' 31 המתירה איוש נחלות במושבים ועל פיה המינהל מחויב לפעול.

הועדה לקרקע חקלאית אשר אוחדה עם הועדה לקרקע עירונית לוועדה אחת- "ועדת המשנה" הינה ועדה סטטוטורית המורכבת אך ורק מחברי מועצת מקרקעי ישראל בהתאם להוראות סעיף 4(י)לחוק מינהל מקרקעי ישראל.

סעיף 3 לחוק מינהל מקרקעי ישראל קובע כי מועצת מקרקעי ישראל היא שתקבע את המדיניות הקרקעית לפיה יפעל המינהל. לפיכך, קבלת ההחלטות היא בסמכותה הבלעדית של מועצת מקרקעי ישראל והוא הגוף המוסמך הבלעדי שמונה על פי החוק לקבוע את המדיניות הקרקעית שעל פיה ינוהלו מקרקעי ישראל, בעוד הנהלת ממ"י נדרשת לפעול על פי המדיניות וההחלטות הנקבעות ע"י מועצת מקרקעי ישראל.

בעניין זה הופנו אל משרד המבקר מס' תלונות, גם על ידי כותב מאמר זה ועיקרן:

א. פקידי ממ"י פועלים בניגוד למדיניות שנקבעה על ידי המועצה.

ב. פקידי ממ"י קובעים מדיניות, סמכות שאינה נתונה להם.

ג. חוות דעת משפטית שהוכנה בסוגיה זו על ידי ממ"י לא הוצגה מעולם והיא סותרת את חובת   
    זכות העיון לצד שנפגע מהחלטה מנהלית.

ד. אין זה תפקידו של ממ"י לקבוע מדיניות בתחומי תעשיה, מלאכה, תיירות או חקלאות וסמכות
    זו נתונה למשרדי הממשלה הנוגעים בעניין.

משרד המבקר הוא כתובת טבעית להתמודדות עם חריגות חמורות אלו והיה מצופה שהמבקר יעשה את תפקידו נאמנה ולאחר שייווכח כי הטענות נכונות.

טיוטת דו"ח המבקר הועברה להתייחסות הנוגעים בדבר, ומתברר כי האגף העוסק בעניין מגלגל את עיניו ומתעלם מהממצאים שהועברו לבחינתו. בתגובה לטיוטא, נשלחו למבקר הערות רבות והוסבה תשומת ליבו שהדו"ח מפספס את העיקר.

זמן קצר לאחר מכן פורסם דו"ח המבקר ואין בו אזכור לחריגה מסמכות שעליה נשלחו מסמכים רבים ולעומת זאת הדו"ח רצוף באמירות שבינם לבין המציאות אין דבר.

מצאתי לנכון לציין מספר אמירות שהמבקר קבע אותם כאקסיומות ושבדו"חות הבאים המבקר גם יתבסס עליהן כעובדה שנכתבה בדו"ח המבקר:

"בעידן השוק הגלובלי, הנחלה בגודלה ההיסטורי אינה מייצרת עוד הכנסה ראויה לחקלאי" ונשאלת השאלה אם משרד המבקר הפך למומחה לחקלאות ואם הוא יודע לעשות את ההבחנה בין סוגי גידולים בכלל ובין חקלאות אינטנסיבית וכזו שאינה אינטנסיבית.

במקום אחר קובע המבקר כי "את הקרקע מעבדות חברות גדולות" והשאלה האם המבקר עשה עבודת מחקר, או מצא מקור לאמירות שבינם לבין המציאות אין דבר.

ודוגמא אחרונה "תפיסה אגררית שרווחה באותה עת: לעודד את המשק המשפחתי המבוסס על עבודה עצמית של בני משפחת האיכר ולהימנע מעבודה שכירה", עוד אמירה  שלכל היותר ניתן לכנותה רכילות.

הדו"ח עושה השוואה בין מגרש מגורים לבין נחלה בעוד שמדובר בשני מוצרים שונים בתכלית. מגרש מגורים נמכר במחיר מהוון ומשמש למגורים בלבד, בעוד שנחלה לא ניתנת להיוון והיא כוללת מגורים לחקלאי וחלקת אדמה חקלאית לפרנסתו.

במקום שהדו"ח יבקר בחריפות את ההנהלות הקלוקלת של הנהלת ממ"י שקיבלה ב-30.4.03 החלטה הסותרת את המדיניות שנקבעה על ידי המועצה, מתעלם הדו"ח ובכך מעודד את המשכה של ההתנהלות הלא תקינה שבה הגוף המנהל קובע מדיניות, בניגוד לחוק.

לסיום, עד לשנים האחרונות ראיתי במוסד המבקר, מקום הראוי לאמון הציבור ומקור סיוע להתעמרות הרשות הציבורית באזרח.

הדוגמא שהובאה להתעלמות המוחלטת והמכוונת של משרד המבקר מהתנהלות המנהל במקרה זה, כמו במקרים אחרים שהועברו לעיונו מעוררת צל כבד על מהימנותו של דו"ח המבקר. נשאלת השאלה האם משרד המבקר עושה את תפקידו או שמא או פועל לקדם מדיניות שהוא חפץ בייקרה ויתרה מכך, נשאלת השאלה מי מבקר את המבקר כאשר הוא לא מבצע את תפקידו?