סה"כ צפיות בדף

יום שישי, 21 בפברואר 2014

האם מועצה יכולה לשנות הגדרתו של שימוש למבנה חקלאי לצורך הטלת ארנונה?


בפסק דין  שניתן לאחרונה בבית המשפט לעניינים מנהליים מחוז מרכז נדונה עתירתו של יצחק דלג'ו, חקלאי (להלן: "העותר") נגד המועצה האזורית דרום השרון (להלן: "המשיבה") על חיוב בארנונה של מבנה חקלאי החל משנת 2011 לפי סיווג חדש, בעוד לפי הסיווג הקודם המבנה היה פטור מתשלום (עת"מ (מרכז) 1133-03-12).     בית המשפט ביטל  את החלטת המשיבה ומנהל הארנונה לסיווג מחדש ומשמעות פסק הדין שחיוב הארנונה לשנת 2011-2012 בטל.
העותר, בעליו של בית קירור לתפוחי אדמה, הממוקם בנחלתו שבמושב נווה ימין ואשר עליו לא נדרשה ארנונה לפי סעיף 611 בצו.   ב-2011 החליט מנהל הארנונה לשנות את סיווג המבנה לסעיף 911 שמשמעותו חיוב בארנונה.  העותר הגיש השגה למנהל הארנונה ונדחה ועל כך ערער לוועדת הערר.  הדיון בפני ועדת הערר הוקפא עד לבירור העתירה.
עד לשנת 2002 סיווגה המשיבה בסעיף 911 כ"בית אריזה ומשתלה" ובשנת 2003 שונה הסיווג ל"בית אריזה וכן מבנה חקלאי שאינו עונה על הגדרת הנכסים בסעיפים 661, 662".
כך, עד שנת 2002 סווג סעיף 611 כ"מבנה חקלאי באזורים א, ב, ובגביה מרוכזת מאגודה חקלאית או מוועד מקומי" ובשנת 2003 שונתה הגדרת הסיווג ל"מבנה חקלאי באזורים א, ב, המשמש את אותו משק בלבד".
הגדרת המונח "מבנה חקלאי" גם היא שונתה ואם עד 2002 ההגדרה הייתה "מבנה המיועד או המשמש למשק החקלאי" הרי שמשנת 2003 ההגדרה שונתה ל"מבנה המשמש במישרין או המיועד לשמש את הגידול החקלאי, לרבות גידול בעלי חיים".
העותר טען כי היעדר אישור השרים לשינויים בצו הארנונה בסיווגים 911 ו-661 ובהגדרת המונח "מבנה חקלאי", הם שינויים שנעשו ללא סמכות כי שינויים אלו מחייבים על פי חוק את אישור שר הפנים ושר האוצר והם בניגוד לחוק ההקפאה ולכן יש להצהיר על בטלותם.
המשיבה טענה כי מדובר בשינויים לא מהותיים, והם משקפים מדיניות קיימת שאינה מצריכה אישור השרים.  עוד טענה המשיבה כי בפועל הנכס אינו עונה על הגדרת סעיף 661 וכי ראוי שהדיון במחלוקת יעשה בפני ועדת הערר.
כבוד השופטת נגה אוהד קובעת בפסק הדין , כי לא מדובר בהבהרה אלא בשינוי מהותי, שכן מדובר בתוספות והשמטות בעלות משמעות מהותית לכלל הנישומים, ובכך נכללים נישומים שקודם לכן לא נכללו תחת סיווג זה עד שנת 2002 או מוציאות נישומים שבעבר נכללו בסיווג מסוים.  להכללה ולהשמטה מתלווים תעריפים שונים בין הסיווגים האפשריים ולכן מדובר בשינוי מהותי.
בית המשפט מוסיף כי כל שינוי סיווג, תת סיווג של נכס המשפיע על סכום הארנונה שרשאית רשות מקומית להטיל  יעשה רק לפי סעיף 10 (א) (2) בתקנות, קרי רק במקום בו קיבלה המועצה אישור הן משר הפנים והן משר האוצר , או כל מי שאחד מהם הסמיך לכך לשינוי המבוקש.  
החלטת מליאת המועצה לעניין השינוי, אין בה כדי לאשר את השינוי ללא חתימת השרים האמורים.
בית המשפט מוסיף וקובע כי מפרשנות תכליתית של חוקי ההקפאה נלמד שחוקים אלא נועדו להקפיא תעריפים כפי שנוסחו עד שנת 1993 ולמנוע עקיפת ההקפאה בדרך של הגדרה מחודשת או סיווג מחדש הכוללים בצדם תעריפים שונים או גבוהים מהתעריף המקורי וכל שינוי  מחייב את אישור השרים.
בהתייחס לסיווג המתאים ל"בית הקירור" קובע בית המשפט כי יש לסווגו בהתאם לנוסח צו הארנונה החוקי התקף לשנים אלה. בעניין של סיווג נכס, קובע בית המשפט תעשה בדיקה פרטנית הקשורה במאפייניו של הנכס הספציפי, ייעודו והשימוש בו בפועל ואשר אינה תלויה בכותרת השימוש בלבד "בית קירור לתוצרת חקלאית".
בית המשפט מפנה בעניין זה לפסק דין עמ"נ לוטרינגר  (323/08 , אחים לוטרינגר בע"מ נ' המועצה האזורית דרום השרון ) שבו קבעה כבוד השופטת שרה  ברוש כי אין להיאחז בכותרת הסיווג, אלא יש למצות את כלל האפשרויות הפרשניות של הסיווגים האפשריים.  דברים דומים נאמרו על ידי כבוד השופטת דפנה ברק ארז בבר"מ 1711/12 (מנהלת הארנונה בעירית חולון נ' תוצרת חקלאית מובחרת בע"מ) שבו חיזקה כבוד השופטת ברק-ארז את הצורך לעשות שימוש במבחנים שנקבעו בפסיקה שבוחנים כל נכס מבחינה עובדתית וקונקרטית.
בית המשפט מקבל את עמדת המשיבה וקובע כי בחינה קונקרטית זו ראוי שתעשה בוועדת הערר שבה תלויים ועומדים הדיונים לגבי שומת 2011 ו-2012, אך בהתייחס לסיווגים התקפים, קרי אלו שלא בוטלו על ידי בית המשפט.

לבסוף קובע בית המשפט כי מדובר בפעולה שנעשתה בחוסר סמכות ודין פעולה מנהלית שנעשתה בחוסר סמכות להתבטל. משמעות הדבר כי כל השינויים שהתקבלו בשנת 2003 בטלים ונוסחם משנת 2002 הוא הנוסח התקף לשומת הארנונה בשנים 2011 ו-2012 וככל שהמועצה מבקשת לשנות את צו הארנונה, עליה לפעול לתיקון הצו וקבלת אישור השרים לתיקון זה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה