לאחר חודשים רבים ועשרות דיונים אושר תיקון 101 לחוק התכנון והבניה,
שעיקרו ביזור וחלוקה מחדש של סמכויות התכנון בין הוועדות המחוזיות לבין הוועדות
המקומיות, תוך הגדלת יכולתן של הוועדות המקומיות, קיצור וייעול הליכים, שיפור
השירות והגברת השקיפות וההוצאות.
יובהר כי קיימות 6 ועדות מחוזיות ו-126 ועדות מקומיות אשר מטפלות
בנושאי תכנון ובניה בכל רחבי המדינה.
עיקרם של השינויים מתייחסים להסדרת הסמכויות של הוועדות המקומיות
בנושאי תכנון שונים.
יש להדגיש כי נקבעו 4 סוגי וועדות מקומיות, וככל שמעמדה של וועדה
מקומית גבוה יותר, רחבים יותר סמכויותיה.
כמו כן נקבעו שינוים משמעותיים בכל הקשור לצורך בהגשת בקשה להיתר בניה
והוגדרו סוגי עבודות אשר פטורות מהצורך בהגשת בקשה להיתר לאישור הוועדה המקומית.
בסקירה כאן נתייחס לוועדה "רגילה".
לוועדה המקומית, בנוסף ל-12 הסמכויות הקיימות, שחלקן אף הורחבו, נוספו
8 סמכויות חדשות, והן באות לידי ביטוי בסעיף 62א(א), ובהם:
1.
איחוד וחלוקה בבעלות אדם אחד (ולא מספר בעלים).
2.
הרחבת דרך והארכתו לצורך גישה למגרש או לחיבור לדרך אחרת ( בתנאי שלא
אושרה בתמ"א או בתמ"מ).
3.
הגדלת שטחי ציבור, תוך הרחבת הגדרת "צרכי ציבור".
4.
שינוי קווי בנין לרבות קביעת קווי בנין.
5.
שינוי הוראות בינוי.
6.
שינוי חלוקת בניה.
7.
אישור כל ענין שניתן לבקש במסגרת הקלה.
8.
הרחבת יחידת דיור קיימת עד 140 מ"ר.
9.
קביעת מבנה לשימור והוראות לשימור.
10.
ברשות כפרית (מועצה אזורית במחוזות דרום/צפון וכן במועצות אחרות שהשר
יקבע) תוספת של עד 7% למגורים בלבד או 50 מ"ר, לפי הגודל ועד תקרת 175
מ"ר. במועצה אזורית שלא במחוזות צפון/דרום תוספת של 7% או 50 מ"ר לפי
הקטן מבניהם.
11.
תוספת בניה לצרכי תשתית ולצורך זה בלבד.
12.
קביעת הוראות להריסה, הפקעות וזיקת הנאה לצורך מימוש תכנית.
כאמור נקבע כי יוגדרו וועדות מקומיות נוספות ובהם "וועדה מקומית
עצמאית" שלה ניתנו 12 סמכויות נוספות.
בנוסף לסמכויות אלו פורסמה בקובץ התקנות רשימה של נושאים שיהיו פטורים
מהגשת בקשה להיתר, ואלו המבקשים להקימם ידרשו לדווח על כך לוועדה המקומית. משמעות
התקנות היא העברת האחריות לאזרח.
בין היתר ניתן פטור מהגשת בקשה להקמת גדר או קיר תומך, אך לפי סעיף
5(א) נקבעו התנאים שהאזרח המקים את הגדר חייב לעמוד בהם.
למשל התנאים להקמת גדר בשטח חקלאי לפי סעיף 7א הם:
1.
שהגדר תוקם בשטח חקלאי מעובד בלבד.
2.
גובה הגדר לא יעלה על 1.5 מ"ר.
3.
הגדר תוקם מחומרים קלים ולא תהיה אטומה.
4.
הגדר תוקם באופן שתבטיח מעבר נגר עילי.
הדוגמא ממחישה את ההקלה ברשימה גדולה של נושאים מחד, אך התקנות
מחייבות מאידך ממקים המתקן לעמוד בתנאי התקנות.
בין היתר ניתן פטור מהיתר גם לגגונים וסוככים, לאנטנות, לשימושים נלווים
למבנה, מחסן ומבנה לשומר ועוד.
כל המקים מתקן/מבנה מתוך הרשימה הכלולה בתקנות שפורסמו, חייב כאמור, לעמוד בתנאי הקמת ההיתר וגם לשלוח לוועדה
המקומית טופס "דיווח על ביצוע עבודה הפטור מהיתר".
יש להדגיש כי אחת הבשורות החשובות בתיקון 101 הינו לוח הזמנים הנוקשה לטיפול
בבקשות לקבלת היתר בניה, וחידוש חשוב נוסף הוא שמגיש הבקשה, אמור לקבל רשימה אחת
וסופית של משימות/ תיקונים /תנאים שעליו לבצע. עם סיום ביצועם של רשימת הדרישות תיבחן
הבקשה ע"י "מכון הרישוי".
לא תתאפשר יותר סחבת, והוועדה המקומית לא תוכל להציב דרישות חדשות בכל
פעם. מי שיעמוד בכל תנאי הבקשה, הועדה המקומית תצטרך לדון בבקשתו על פי לוח זמנים
שמחייב אותה.
נסכם כי לב ליבו של
התיקון מתמקד בשלושה נושאים עקרוניים:
·
מתן סמכות ואחריות .
·
יצירת גוף חדש שיבחן את הבקשות להיתר יאשרן ויבקר את תכן הבניה- "מכון
בקרה".
·
סיוע כספי לוועדות המקומיות ופיתוח
מנגנון הכשרה לעובדי הוועדות
אנו מחזקים את מנהל
התכנון במשרד הפנים על השינויים המשמעותיים אשר החל לבצע.
אנו מקווים כי התנופה
ויישום השינויים ימשיכו במלוא המרץ.
במאמר הבא נדון
בשינויים נוספים הנחוצים במערכת התכנון והבניה.
פרטים נוספים ניתן
לקבל גם באתר מיוחד שהוקם על-ידי משרד הפנים:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה