המרחב הכפרי והשטחים הפתוחים והחקלאים הוכחד באקדמיה הישראלית

לאחרונה הופץ מסמך מדיניות שהוביל משרד החקלאות ששמו "מסמך מדיניות תכנון החקלאות והכפר בישראל". מדובר במסמך מקיף שמצטרף לשני מסמכים מדיניות אחרים שהופצו בשנתיים האחרונות: המדריך לניהול שטחים פתוחים שיזם מרכז המועצות האזוריות והמדריך לתכנון סביבתי של המשרד להגנת הסביבה.

אלא שבפועל אין בקרב הפקידות המקצועית במרבית משרדי הממשלה כלים להתמודד עם מסמכים אלה, כי מרביתם נעדרי השכלה בנושא.

הסיבה לכך היא שבאקדמיה ובעיקר בחלקות לגאוגרפיה, תכנון ערים, אדריכלות וכו' כמעט שלא מלמדים על המרחב הכפרי ובוגריהם המגיעים לעבוד במשרדי הממשלה נעדרים את הידע הנדרש לקבלת החלטות

המוסד היחיד שבו קיים קורס בנושא המרחב הכפרי הוא במחלקה לגיאוגרפיה (פרופ' מיכאל סופר) בבר אילן.

בימים אלה עשרות ישובים במרחב הכפרי נמצאים בשלבי הכנה ברמה כזו או אחרת של תכנון שאמור לבטא את התפתחות הישוב בשנים הבאות. תכניות אלה מגיעים לדיון במשרדי הממשלה ולמוסדות התכנון שבהן יושבים אנשי מקצוע שלמעשה לא הוכשרו ככל שהדבר נוגע למרחב הכפרי בכלל ולסוגיות של חקלאות מודרנית ולמרחב הכפרי המשתנה בפרט.

השטחים הפתוחים והחקלאות המודרנית מחייבת אנשי מקצוע שיכירו את האתגרים המונחים לפתחה של המדינה בשנים הקרובות.  קבלת החלטות ללא הכשרה מתאימה עלולה להביא לנזקים והדבר בא לידי ביטוי בהיבטים של שימור, פיתוח תעסוקה מותאמת, התאמת המבנים המשמשים את החקלאי לצורך יצור , גידול, מיון ושיווק התוצרת החקלאית.

המודעות לשמירה על איכות הסביבה מחייבת מתן כלים ומשאבים שיבטיחו חקלאות שמביאה לביטחון מזון אך גם מבטיחה בכלים מתאימים את איכות המזון.   הדבר מחייב העתקה של לולים ורפתות כדוגמא או התאמת המבנים לדרישות משרדי הממשלה הנוגעים בדבר.

המודעות לשינוי צריכה להיות גם בקרב החקלאים, אך גם בקרב פקידי הממשלה שצריכים להיות בעלי הכשרה מתאימה מחד ויכולת להציב עם הדרישות גם משאבים לשינוים הנדרשים.

השטחים הפתוחים והחקלאים נמצאים כמעט כולם במרחב הכפרי ולכן יש חשיבות להתמחות בתחומים אלה ונדרשת חשיבה ולימוד כיצד מאזנים בין הצורך בפיתוח השטחים לצד שימורם והצורך בבניה ומתן פתרונות דיור.

בימים אלה שבהם פועלת הממשלה להרוס מעל מאה אלף דונם של קרקע פורייה שמהווה חלק מביטחון המזון של מדינת ישראל באמצעות הותמ"ל, לא עולים למעשה שאלות של נזק לטווח ארוך מול היסטריה שמביאה לקבלת החלטות הרות אסון וזה נובע בין היתר מהעובדה שמרבית מקבלי ההחלטות במוסדות אלו נעדרי ידע מקצועי שיאפשר להם לאזן בין הצורך לייצר קורת גג לבין הצורך להבטיח שטחים פתוחים וחקלאים לדורות הבאים ובכך הם מביאים לנזקים שהם בבחינת בכיה לדורות.

כשלא מלמדים, לא מתפתחים גם חוקרים העוסקים בתחום וכשאין חוקרים גם אין מחקר בתחום, כך שהדבר הרבה יותר חמור מחוסר ההכשרה של פקידי הרגולטורים במשרדי הממשלה.

בעוד בעבר, שלחה ישראל מומחים רבים למדינות שונות שלימדו והכשירו בארצות שונות מודלים של פיתוח המרחב הכפרי, הרי שבישראל בשל המצב שתואר הולכים ומתמעטים החוקרים המתעמקים בתחום הפיתוח של המרחב הכפרי והדבר מחייב ריענון ועדכון של תכניות הלימודים.