ערעור על ועדת השגות של רשות מקרקעי ישראל יהיה בביהמ"ש לעניינים מנהליים

המשפט המחוזי מרכז חמק לאחרונה פניה של בעלת זכויות בנחלה לדון בערעור על ועדת ההשגות של רשות מקרקעי ישראל בשל העובדה כי הדיון בהשגות אלו צריך להתקיים בבית המשפט המחוזי, אך ביושבו כבית המשפט לעניינים מנהליים. (הפ (מרכז) 20263-07-14  נורית פופר נ' רשות מקרקעי ישראל)

בתי המשפט לעניינים מינהליים הוקמו בישראל מכוח חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, במטרה להסמיך את בית המשפט המחוזי בכובעו הנוסף כבית משפט לעניינים מנהליים  לדון בעניינים מנהליים אשר בעבר נדונו בבג"ץ.

הקמת בית המשפט לעניינים מנהלים נבעה מהצורך להקל על בית המשפט העליון ביושבו כבית דין גבוה לצדק (בג"ץ) ולכן חוקק חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים בשנת 2000 והקמת בתי המשפט לעניינים מנהליים הביאה להעברת סמכויות דיוניות בנושאים שונים מבג"ץ לביהמ"ש המחוזי ביושבו כביהמ"ש לעניינים מנהליים.

בשל עובדה זו יש המכנים את ביהמ"ש לעניינים מנהליים "בג"ץ קטן".

תפישתו הקמת בתי המשפט לעניינים מנהליים בדומה לבג"ץ היא  שראוי שבירור העתירות המגיעות לבתי משפט אלה יערכו על פי כללי דיון בעלי מאפיינים הדומים לאלה הנוהגים בבג"ץ, ואשר מוסדרים בתקנות סדר הדין של בג"ץ.

חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים מתקן רשימה ארוכה של נושאים שבהם הערעור או הדיון יתנהל בפניו ולא בפני ערכאה עניינית שקדמה לחוק בסכסוך שבין הפרט לרשות המנהלית.

כך החוק מתיר להגיש עתירות מנהליות בעניינים המנויים בתוספת הראשונה לחוק כמו לדוגמא עתירות בנושאי ארנונה, רישוי עסקים וכו'.

החוק מתיר גם הגשת ערעור מנהלי כפי שהדבר מפורט בתוספת השנייה לחוק ובין היתר ניתן להגיש ערעור על החלטות רשם האגודות בנושאים מסוימים, על ועדות ערר בעניין היטל ביוב ועוד.

במהלך השנים, בתיקוני חקיקה בכנסת העבירו לביהמ"ש לעניינים מנהלים סמכויות דיוניות נוספות וכך אכן קרה כאשר בתיקון מיום 13.5.18 תוקנה התוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהלים והסמכות לדון בתקיפה של ועדת ההשגות של רשות מקרקעי ישראל עברה אל בית המשפט לעניינים מנהלים (פריט 59(ג) לתוספת הראשונה).

עדת השגות על שומות מטעם רשות מקרקעי ישראל הוקמה בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ומפורטות בסעיף 4.20 בקודקס החדש ואף מפורטות בנוהל 34.03.

הועדה מונה שלושה חברים וכוללת משפטן, עובד מדינה, הכשיר להיות שופט שלום - יו"ר, השמאי הממשלתי הראשי או סגנו – חבר ושמאי מכריע (ע"פ תיקון 84 לחוק התכנון והבניה) - חבר.

עם הגשת התביעה לבית המשפט המחוזי על ידי בעלת זכויות בנחלה בערעור על ועדת ההשגות הגיש בא כוח רשות מקרקעי ישראל דרישה  מקדמית למחיקת התובענה בטענה שלבית המשפט המחוזי אין סמכות עניינית לדון בתביעה וזאת בשל התיקון לחוק.

ביהמ"ש המחוזי קיבל את טענת בא כוח רשות מקרקעי ישראל למחיקת התביעה וזאת בשל היעדר סמכותו העניינית והתובעת במידה ותרצה לערער על החלטת ועדת ההשגות תידרש לתקן את כתב התביעה ולהגישו לאותו בית משפט אך ביושבו כבית משפט לעניינים מנהלים.