בעולם המודרני המרחב הכפרי הפך זה כבר למעלה משני
עשורים ממרחב שבו הפרנסה לחקלאות היא הבלעדית למרחב שבו החקלאות מהווה נדבך חשוב
אך לא בלעדי למי שדר במרחב זה.
אין זה סוד שלמרות הפרסום הרב שיש לחקלאות הישראלית
בעולם ובצדק, אין הדבר בא לידי ביטוי בביטחון הכלכלי שרחוק מלהיות מובטח לחקלאים בישראל.
הדבר נובע בין היתר ממדיניות מתמשכת שפוגעת בחקלאים בתחומים שונים ושאינה מאפשרת
להם לראות בחקלאות מקור פרנסה מובטח ולמעשה לעסוק בחקלאות בישראל זה כמעט כמו
לעסוק במשחקי מזל שבו החקלאי משקיע את הונו וזמנו הוא הוא היחיד שפרנסתו לא מובטחת
כי הוא תלוי בפגעי הטבע, במצב השוק העולמי, בגזירות של רגולטורים שאין מבינים כי
לעיסוק בחקלאות יש משמעויות רחבות ולא רק של ביטחון מזון.
בעולם המודרני מסייעים לחקלאים לגוון את מקורות
הפרנסה, כך שלא יהיו תלוים רק בענף החקלאי וכך מתפתחות תעסוקות בתחום התיירות
הכפרית כמו לינה כפרית או תיירות חקלאית שביטויה קטיף עצמי, חוויות של חליבה ועוד.
באירופה כדוגמא מעודדים את מגוון התעסוקות בתוכניות
ארוכות טווח מתוך אינטרס לאומי לחיזוק החקלאים ולהבטחת מגוון עיסוקים.
גם בישראל, בעקבות המשבר הגדול שחלף על הקיבוצים
והמושבים הוקמה ועדת "קדמון" שקבעה בדו"ח שפורסם ביוני 1994 כי
הצורך בפרנסות חלופיות נובע בשל
"ירידה ברווחיות, וצמצום היכולת להתפרנס מיחידת
משק חקלאית במושב, אשר הביאו לשינויים במבנה התעסוקה והפרנסה של חברי
המושבים" (דו"ח קדמון, יוני 1994).
הדו"ח אומץ בהחלטת ממשלה 5180 בשנת 1995 שבה גם הונחו כל הגורמים לקדם
את מגוון התעסוקות ואף נקבע בהחלטות שתקום מנהלה ליישום ההחלטה.
קדם להקמת ועדת קדמון משבר גדול בסוף שנות השבעים של
חקלאים שהביא לפשיטות רגל, התאבדויות ופרוק משפחות רבות ואילץ חברים רבים במושבים
לחפש מקורות פרנסה אחרים. אחת ממקורות הפרנסה היו שימוש אלטרנטיבי במבנים חקלאים
שנותרו במשקים לאחר המשבר ולכך כיוונה החלטת הממשלה שאימצה את דו"ח קדמון.
סביב נושא השימושים הלא חקלאים במבנים החקלאים היו
דיונים רבים שחלקם אף אימצו החלטה הפוכה מהחלטת הממשלה ואשר מטרתה הייתה לדכא פיתוח
מגוון תעסוקות.
דיכוי יישום ההחלטה בא לידי ביטוי גם בתשלומים גבוהים
תוך התעלמות מאיזורי עדיפות וגם נקבעו החלטות שמנעו הסדרת השימושים שנים רבות.
ביום 27.3.2007 התקבלה החלטת מועצה 1101, שעניינה
"תעסוקה לא חקלאית במחלקת המגורים של הנחלה", ובה נקבע בין היתר מנגנון
עידוד להסדרת השימושים הללו.
סעיף 4 להחלטה 1101 קבע כי המקיים פעילות לא חקלאית
בחלקה א' של הנחלה, אך לא הסדירה, יוכל להסדירה כך שיידרש לשלם 5% לשנה בגין 4
שנים לאחור, קרי 20% בגין שימושי העבר, שיהוו חלק מההסדרה (חובות עבר). מנגנון זה
בא לעודד את המתיישבים שעשו שימושים לא חקלאיים בחלקה א' בנחלתם, על מנת לעודד את
הסדרת השימושים.
עם קבלת החלטה זו (והחלטה 979), הוגשו נגדן, בשנים
2007-2009, עתירות משפטיות לבג"ץ.
ביום 9.6.2011 פסק בג"ץ בענין, ונתן תוקף לשתי ההחלטות, ולעניין התעסוקות קבע
בג"ץ יש יש למנוע השכרת המבנים לגורם זר, עד לבחינת הנושא.
בבג"ץ שעסק בהחלטה 1101 הותקפו מס' סוגיות ובהם,
ענין ההטבה שניתנה למי שיסדיר את השימושים הלא חקלאיים תוך שנתיים ממועד ההחלטה.
בג"ץ שדן בעתירות בהרכב מורחב של 7 שופטים, קבע
בין היתר כי "תשלום בגין שימוש לא חוקי לצורך הסדרתו לאחר מעשה, מהווה, איפה
"פתרון ריאלי".." ובסעיפים 108-114 להחלטת בג"ץ מנתחים
שופטי בג"ץ למה ההחלטה לעודד הסדרה באמצעות תשלום מוקטן על שימושים בעבר היא
ראויה.
בתקופה שבה הותקפה החלטה 1101 היא הוקפאה לפי החלטה
1955 של הנהלת רמ"י שהתקבלה ביום
1/08/07 ובה בין היתר נאמר כי לאור העובדה שהוגשו עתירות כנגד החלטה 1101 ...המנהל
לא יפעל לפי החלטה 1101 עד הכרעה שיפוטית.
ברוח זו נרשמה גם הערה ליד החלטה 1101 באתר רמ"י.
לאחר הכרעת בג"ץ חזרה מועצת מקרקעי ישראל
וקיבלה, ביום 29.10.12, את החלטה 1265, המעדכנת את החלטה 1101.
כל הפונה לממ"י להסדיר את השימושים הלא חקלאיים,
מגלה כי פרשנות האגף החקלאי להחלטת בג"ץ היא
שתקופה זו נגמרה לפי נוהל 21.11 שפורסם ביום 6.12.11. סעיף 5 לנוהל קובע כי
חובות עבר הם מיום 27.3.03, ולמעשה מבטל את סעיף 4 בהחלטה 1101 או החלטה 1265 שהתקבלה
ביום 29.10.12 והחליפה אותה.
סעיף 4.2 בהחלטה 1265 קובע כי "בעל זכויות אשר יסדיר, תוך שנתיים ממועד אישור החלטה זו,
את השימושים הלא מוסדרים בנחלה בהתאם לאמור בהחלטה זו, לרבות צמצום השטח
הבנוי/המוסב".
למרות כוונת מועצת מקרקעי ישראל לעודד הסדרת השימושים
הלא חקלאיים באמצעות הקלה על תשלומי העבר ואףשהחלטה זו עברה את המבחן המשפטי של
בג"ץ פקידי רמ"י אשר אינם מיישמים את ההחלטה שבאה לסייע להסדרת השימושים
גם בהיבט התכנוני וגם בהיבט הקנייני.
ראוי לציין כי רבים מהמנצלים את המבנה החקלאי לשימוש
לא חקלאי הם אנשים מבוגרים, שזקוקים לשימוש זה כמקור מחיה.
אנשים מבוגרים טוענים, ובצדק, כי אינם רוצים להיות
בגדר "פושעים והם בסה"כ מבקשים לעת זקנה מקור פרנסה מוסדר.
ממשלות בעולם המודרני כבר מזמן הבינו שהמרחב הכפרי
הוא מרחב רב תפקודי והשאלה עוד כמה מכשולים יערימו על החקלאים עד שיבינו כי מגוון
פרנסות צריך להיות לא רק פתרון לחיזוק החקלאים אלא אינטרס לאומי לחיזוק העסקים
הקטנים במרחב הכפרי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה