לאחרונה
ניתנו מספר פסקי דין המחזקים את הקשר בין החברות באגודה לזכות בנחלה ובשל חשיבות
הנושא ראוי להזכירם.
פסק
הדין בפרשת נווה אטיב ( 2189/16 ע"א נווה אטיב נ' שריקי ואחרים) עוסק במס'
תושבים שרכשו זכות במגרשי מגורים בהרחבה של הישוב וביקשו להיכלל כבעלי זכויות בנחלות
הנוספות שהוקצו למשבצת האגודה במסגרת עדכון הפרוגרמה של הישוב וזאת בטענה שהקצאת
הנחלות הנוספות חלה גם עליהם.
האגודה
לא נענתה לבקשתם וטענה כי המבקשים רכשו רק זכויות במגרש המגורים ולא בנחלה חקלאית והם
אינם חברי אגודה ומעולם לא עסקו בחקלאות.
עוד
טענה האגודה שהגדלת מספר הנחלות כוונה לקליטת בנים שהוריהם ויתרו על קרקע לטובתם.
התושבים
עתרו לביהמ"ש המחוזי (כב' השופט רנאל) אשר קבע כי הפרוגרמה חייבה ביצוע שינוי
סטטוטורי של מגרשי ההרחבה שהפכו לנחלות ומשכך שינוי זה חל גם על התושבים שזכאים
להקצאת נחלות ובכך הרחיב את זכויותיהם.
עוד
קבע ביהמ"ש המחוזי כי העובדה
שאינם חברים באגודה אין בה כדי לגרוע את זכותם לקבל זכות בנחלה חקלאית בהתאם לפרוגרמה המעודכנת.
בערעור
שהוגש לעליון טענה האגודה כי קביעת ביהמ"ש המחוזי שתושבים אינם חייבים להיות
חברי אגודה כדי להיות בעלי נחלה מבוסס על שורה מפסה"ד אחר (ניומן נ' הרשם)
שבו נאמר כי "זכויות בנחלה מותנית על רוב בחברות באגודה" וההסתמכות
על המילים "על פי רוב" בטעות יסודה שכן בפסיקה נקבע קשר הדוק בין הנחלות
באגודה לבין הזכויות לנחלה חקלאית.
כמו
כן נטען כי קביעה זו סותרת את החלטת מועצת מקרקעי ישראל לפיה התנאי להקצאת נחלה
חקלאית הוא אישורו של המבקש להיות חבר אגודה.
התושבים
לא היו חברי אגודה וחתמו על מסמכים שהבהירו מפורשות כי הם לא מתקבלים כחברי אגודה ולכן
לא היה מקום לקבוע כי הם זכאים לנחלה חקלאית.
ביהמ"ש
העליון קיבל את טענת האגודה ולמעשה ביטל את פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי ונתן
תוקף לקשר ההדוק בין קבלה לחברות באגודה לבין הקניית זכויות בנחלה חקלאית.
פסק
דין נוסף שמחזק את הקשר בין החברות באגודה והקניית זכויות בנחלה ניתן בפרשת רחמני (ה"פ
47521-04-17 רחמני ואח' נ' מרחביה) שביקש מביהמ"ש המחוזי בנצרת פסק דין
הצהרתי להכריז החלטות הועד והאסיפה הכללית האגודה במרחביה שלא לקבלם בטלה, כך
שתאופשר העברת הזכויות בנחלה על שמם מבעל הזכויות הקיים.
ביהמ"ש
(כבוד השופט עאטף עיילבוני) בפסק דין מנומק קובע כי "החלטת המושב שלא לקבל
את המבקשים כחברי המושב מן המניין היא החלטה סבירה שהתקבלה בסמכות וכדין, לאחר
שניתנה למבקשים שהות להציג את עמדתם בפני האסיפה הכללית...".
פסק
דין נוסף עוסק בפרשת שזור (ע"א 7019/14 שזור נ' פרג'י ואח') שבה טענו 20
משפחות לזכויות בנחלה בעוד האגודה טענה שהמשפחות הללו רכשו רק זכות בהרחבה. ההליך
המשפטי הגיע עד לביהמ"ש העליון שקיבל החלטה לצמצם את תקן הנחלות באגודה
מתשעים לשבעים, כך שיתרת קרקע המשבצת תהפוך לקרקע עודפת אך קבע כי המשפחות התובעות
מעולם לא היו חברות באגודה ולכן לא הוקצו להם נחלות.
לסיכום,
לתהליכי קבלת החלטות נכונים באגודה המבוססים על הדין יש חשיבות ועליהם להיעשות
בצורה תקינה ובהתאם לתקנון האגודה ובתהליכים מסודרים שיבטיחו ניהול תקין של עסקי
האגודה ובהם קבלה לחברות והפסקת חברות.
יש להבטיח כי מי שאינם עומדים בתנאי הכשרות לחברות, כפי שהללו מוגדרים
בתקנון האגודה יאכפו, שכן כפי שצוין בפסקי הדין, לחברות יש משמעות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה