בית המשפט מכריע: לאגודה יש סמכות לקבוע מי יהיו חבריה

בימים אלה ניתן פסק דין בביהמ"ש המחוזי מרכז המחזק את מעמדה של האגודה בקליטת חברים לאגודה, בעת העברת זכויות בנחלה.

מדובר בבני זוג (להלן: "התובעים") שביקשו לרכוש זכויות בנחלה במושב כפר יעבץ והאגודה החליטה כי בני הזוג אינם מתאימים לאופייה של האגודה בשתי ערכאות, גם בהחלטת הועד של האגודה וגם בערעור שנדון באספה הכללית.

התובעים פנו לביהמ"ש על מנת שיקבע כי החלטות האגודה בטלות ולהורות על העברת הזכויות מבעלי הזכויות הקיימים לתובעים ולחילופין להורות לרשות מקרקעי ישראל, נתבעת 2 להעביר את הזכויות, אף בהיעדר הסכמת האגודה וללא קבלתם כחברים.

כבוד השופט עוז ניר נאוי דוחה את התביעה ומפרט בצורה בהירה את הנסיבות להחלטתו.

בית המשפט מציין כי היקף ההתערבות של בית המשפט בהחלטותיה של האגודה ומוסדותיה תלוי בסוג האגודה השיתופית והן במהות הזכות הנפגעת אך על פי ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון בעניין תומר דור נ' רמת הדר (בע"א 10419/03), יש לנהוג באיפוק וריסון בהפעלת הביקורת השיפוטית.

בית המשפט אף מדגיש כי בפרשת תומר דוד חידד בית המשפט העליון את ייחודה של האגודה השיתופית "המבוססת על קשר אישי בין החברים, ומבקשת לקיים שיתוף או עזרה הדדית בית חבריה, לשם השגת יתרונות כלכליים ואחרים עבורם".

לא זאת אף זאת, מוסיף בית המשפט כי "תקנונה של אגודה הוא המסמך היסוד הבסיסי של האגודה השיתופית, והוא שקובע את סמכויות אורגניה ומהווה את המשפט החוקתי של האגודה".

פסק הדין מדגיש כי האגודה פעלה בהתאם לכתוב בתקנונה, קרי אפשרה לתובעים לערער על החלטת הועד לאספה הכללית, למרות שלמעשה במעשיהם הם ויתרו על זכות הערעור.

פסק הדין מדגיש ומחזק את מעמדה של האספה הכללית באגודה שכן נקבע בפסיקה כי התערבות שיפוטית יכולה להתבצע גם בהחלטות האספה הכללית אך נקבע כבר בפסיקה כי זו תתבצע תוך ריסון ואיפוק ובחינה של שלושה פרמטרים- מהותי, פרוצדורלי ונורמטיבי.

בית המשפט מחדד שאי קבלת חבר לאגודה הינו מקרה פרטי של החלטות המתקבלות בוועד ובאספה הכללית שלה ואף שמדובר במקרה פרטי של החלטות על קבלת חברים, לא יתערב בית המשפט אלא במקרים קיצוניים וחריגים. הסיבות לכך היא שהאגודה מבוססת על קשר אישי בין החברים ומבקשת לקיים עזרה הדדית בין חבריה ולכן יש לאפשר מתחם רחב של שיקול דעת לחברי האגודה לבחור מי יצטרף אליהם ומי לא. השיקול נוסף שמדגיש ביהמ"ש נוגע ליחסי האגודה עם צד שלישי כשלאגודה אין התחייבות כלפיו ולכן בהחלטות מסוג זה ביהמ"ש יתערב כאמור רק במקרים חריגים וקיצוניים.

פסק הדין מוסיף וקובע כי ההחלטה התקבלה בהתאם להוראות התקנון ולפיהן הועד יכול להחליט על דחיית הבקשה ברוב דעות מבלי לתת סיבה לכך, כפי שקובע תקנון האגודה וכך גם האספה הכללית אינה יכולה לנמק החלטתה בהצבעה חשאית.

במקרה המדובר, הישוב הינו בעל צביון דתי ולדעת האגודה התובעים אינם עונים על צביון זה של הישוב.

בעניין זה מזכיר ביהמ"ש את פרשת בארותיים (בע"א 3962/97, 4007, 4014) , שם נקבע "כי המושבים הינם "צורת התיישבות מיוחדת" ועוד נאמר "לכל ישוב וישוב הכלים הטובים ביותר לבצע את המיון והסינון הראשוניים של המועמדים להתיישבות במסגרתו" ואף מוסיף ומצדד את דברי כבוד השופטת שטרסברג-כהן בפרשת כץ (בע"א 3298/92)  שאמרה כי "בהתאם לכך נקבעה מדיניות אשר תכליתה לאפשר לכל ישוב ויישוב לשמור על אופיו ועל צביונו המיוחדים".

התובעים טענו כי ההחלטה של האגודה סותרת את סעיף 6ג לפקודת האגודות השיתופיות וביהמ"ש קובע כי סעיף זה אינו רלוונטי להליכי קליטה לאגודה אלא מתייחס לקליטה קהילתית.

עוד טענו התובעים כי במישור הפרוצדורלי זכות השימוע שלהם נפגעה שכן לא ניתנה להם זכות אמיתית להשמיע את עמדתם.  בית המשפט דוחה אף טענה זו וקובע כי היא סותרת את העובדות שבתיק.

ביהמ"ש גם דוחה את טענת התובעים כי נשקלו שיקולים זרים בהחלטה שלא לקבלם וקובע כי ממסכת העובדות שהונחה לפניו התרשם שהאגודה פעלה באופן ענייני.

בעניין דרישתם החלופית של התובעים שאין חובה מוחלטת כי בעלי הזכויות במקרקעי האגודה יהיו חבריו בטענה כי הסכם המשבצת מאפשר בהסכמת האגודה להעביר זכויות גם למי שאינו חבר מציין ביהמ"ש כי הסכם המשבצת אינו בתוקף ובא כוח האגודה מסר בדיון שהדבר נובע בין היתר ממחלוקת שיש לאגודה עם רשות מקרקעי ישראל בעניין סעיפים 25-26 ותקנון האגודה המונע העברת זכויות למי שאינו חבר האגודה.

לא זאת אף זאת, החלטות מועצת מקרקעי ישראל שעליהן מתבססים התובעים עוסקות "במי שחדל להיות חבר באגודה ולא במי שלא היה חבר מעולם באגודה" וזה לא מצב התובעים.

גם התיקון בהחלטה 1311 בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל הנוגע לחוזי החכירה ובו סעיף המאפשר במקרים חריגים בלבד העברת זכויות בנחלה ללא הסכמת האגודה כאשר האגודה מסרבת להעביר זכויות לדעת רשות מקרקעי ישראל משיקולים לא סבירים אינו המצב במקרה הנדון כפי שקובע ביהמ"ש.

בתביעתם הסתמכו התובעים גם על פסק דין ציפורי (בת"א(נצרת) 4478-12-13) וביהמ"ש קובע כי פסק דין זה הוחלף בהסכם פשרה בערעור לביהמ"ש העליון ו"כי בנסיבות אלו לא ניתן להסתמך על פסק הדין בשום צורה ואופן כהלכה מנחה".

לסיכום ראוי להדגיש כי בהלכי קליטה של מתיישב חדש באגודה יש להקפיד הקפדה יתרה ורגישה לניהול תקין של הליך הקליטה לאגודה, הליך שצריך להתבסס על הנחיות התקנון והוראות החוק פעולה שתחזק את יכולתה של האגודה לשמור על אופייה ורצון חבריה.

רשות מקרקעי ישראל מתנהלת כמונופול כוחני

לאחרונה התקבלה החלטה של בית המשפט המחוזי בחיפה למתן צו מניעה זמני האוסר על רשות מקרקעי ישראל למנוע מחברי האגודה בגן השומרון המבקשים להצטרף להסדר המיטיב ואשר ממלאים אחר הוראות ההחלטות, את ההצטרפות להסדר המיטיב.

אגודת עובדי אדמה בגן השומרון הגישה תביעה למתן פסק דין הצהרתי, שבו יוצהר כי האגודה הינה הבעלים של פרדס בשטח של כ-78 דונם, בשיעור של 88% מזכות הבעלות או לחילופין יוצהר כי האגודה זכאית להמשיך לחכור את הפרדס בחכירה לדורות וכן להצהיר כי האגודה זכאית ל-88% או כל שיעור אחר שיקבע ביהמ"ש מכל הכנסה או הטבה שתקבלנה הנתבעות (קק"ל ורמ"י) כתוצאה משיווק המקרקעין שבהם מצוי הפרדס לצדדים שלישיים.

הפרדס הינו חלק ממשבצת האגודה שטוענת כי חלקה זו נרכשה על ידי האגודה לפני עשרות שנים בטרם הועברה לקק"ל.

לאור הגשת התביעה נוקטת הרשות במדיניות שבמסגרתו במסגרתו היא מסרבת באופן גורף להעניק שירותים בסיסיים לחברי האגודה, גם בעניינים שאינם קשורים כלל לתביעה והיא מנמקת זאת בכך ש"מדיניות הרשות אינה מאפשרת החלת החלטות מיטיבות מקום בו מתערערים הכללים הרגלים החלים על נחלות ונבחן מחדש טיב היחסים שבין הרשות לבעל הזכויות"

מדיניות זו של הרשות, הינו מעשה בריונות של מונופול שמנהל מעל 90% ממקרקעי ישראל ואשר במקום לנהוג במדיניות של ריסון היא מנצלת את כוחה על מנת למנוע מהאזרח לפנות לערכאות בסוגיות שונות.

כך דורשת הרשות כתנאי להצטרפות להסדר המיטיב לוותר על חוזה החכירה שבידיו ולחתום על חוזה חכירה חדש ונחות באופן משמעותי מחוזה החכירה ההיסטורי.

אגודת גן השומרון טענה כי מדובר במדיניות רוחבית של רמ"י ובמקרה המדובר מדובר בחלקת פרדס שאין לה כל קשר למיקום של ההחלטות המיטיבות שנמצאות באזור המגורים.

ביהמ"ש קובע כי לא הוצגה בפניו הוראה כלשהי בהחלטות המיטיבות אשר מתנה הצטרפות להסדר המיטיב על ויתור גורף של כל טענה לזכות היסטורית כתנאי להצטרפות להסדר המיטיב.

כמו כן קובע בית המשפט כי אינו מקבל את טענות רמ"י לפיה האגודה משמיטה את הבסיס המשפטי להתקשרות האגודה או מי מחבריה, בחוזה נחלה או בהסכם משבצת עם רמ"י.

לא זאת אף זאת קובע ביהמ"ש שעניינה של התביעה הינו בחלקה קטנה ביותר מתוך שטח המשבצת ואף הנתבעות רמ"י וקק"ל אינן חולקות על כך שהפרדס נרכש במשותף על ידי האגודה וקק"ל.

כבוד השופט שמואל מנדלבאום קבע שתביעת האגודה אינה משוללת יסוד ואין מחלוקת על כך שהפרדס נרכש במימון של האגודה וחבריה ולכתב התביעה אף צורף הסכם הרכישה משנת 1957 שעל פיו האגודה היא שרכשה את הפרדס.  כמו כן קובע ביהמ"ש כי מאזן הנחות נוטה בבירור לטובתה של האגודה וחבריה וזאת בשל העובדה שאם לא יינתן הצו המבוקש לא יוכלו חברי האגודה להצטרף להסדר המיטיב שמועד סיומו נקבע ל-9/4/19 וזאת בהתאם להוראות רמ"י ובכך ייגרם נזק לחברי האגודה, אשר לא יהיה ניתן לתיקון גם אם תזכה האגודה בתביעתה.

לא זאת, אף זאת קובע בית המשפט כי רמ"י לא הצביעה על נזק שעלול להיגרם לה כתוצאה מהצטרפות חברי האגודה להסדר המיטיב.

לסיום מדגיש ביהמ"ש את זכות הגישה לערכאות ומצטט מתוך פסק דין : "זכות הגישה לערכאות היא זכותו של אדם לפנות אל בית המשפט ולקבל סעד ללא סירוב, עיכוב או משוא פנים... הגם שזכות זו נהנתה תמיד ממעמד רם- עם כניסתו לתוקף של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, קיבלה הזכות מעמד חוקתי על חוקי מן המעלה הראשונה, כנגזרצ מהזכות לכבוד או לחירות.  זכות זו אף משויכת פעמים רבות לאושיות המשטר הדמוקרטי, "צינור החיים" של ביהמ"ש והתשתית לקיומו של החוק" (רע"א 2142/13 שויהדי נעמאת נ' יצחק קרמין).

ביהמ"ש מורה על מתן הצו הזמני המבוקש האוסר על רמ"י למנוע מחברי האגודה המבקשים להצטרף להסדר המיטיב לעשות ובכך נמנע הנזק המיותר.

מדובר בהחלטה חשובה של ביהמ"ש  

חיזוק הקשר בין החברות באגודה לזכויות בנחלה בפסיקה

לאחרונה ניתנו מספר פסקי דין המחזקים את הקשר בין החברות באגודה לזכות בנחלה ובשל חשיבות הנושא ראוי להזכירם.

פסק הדין בפרשת נווה אטיב ( 2189/16 ע"א נווה אטיב נ' שריקי ואחרים) עוסק במס' תושבים שרכשו זכות במגרשי מגורים בהרחבה של הישוב וביקשו להיכלל כבעלי זכויות בנחלות הנוספות שהוקצו למשבצת האגודה במסגרת עדכון הפרוגרמה של הישוב וזאת בטענה שהקצאת הנחלות הנוספות חלה גם עליהם.

האגודה לא נענתה לבקשתם וטענה כי המבקשים רכשו רק זכויות במגרש המגורים ולא בנחלה חקלאית והם אינם חברי אגודה ומעולם לא עסקו בחקלאות.

עוד טענה האגודה שהגדלת מספר הנחלות כוונה לקליטת בנים שהוריהם ויתרו על קרקע לטובתם.

התושבים עתרו לביהמ"ש המחוזי (כב' השופט רנאל) אשר קבע כי הפרוגרמה חייבה ביצוע שינוי סטטוטורי של מגרשי ההרחבה שהפכו לנחלות ומשכך שינוי זה חל גם על התושבים שזכאים להקצאת נחלות ובכך הרחיב את זכויותיהם.

עוד קבע ביהמ"ש המחוזי כי  העובדה שאינם חברים באגודה אין בה כדי לגרוע את זכותם לקבל זכות בנחלה  חקלאית בהתאם לפרוגרמה המעודכנת.

בערעור שהוגש לעליון טענה האגודה כי קביעת ביהמ"ש המחוזי שתושבים אינם חייבים להיות חברי אגודה כדי להיות בעלי נחלה מבוסס על שורה מפסה"ד אחר (ניומן נ' הרשם) שבו נאמר כי "זכויות בנחלה מותנית על רוב בחברות באגודה" וההסתמכות על המילים "על פי רוב" בטעות יסודה שכן בפסיקה נקבע קשר הדוק בין הנחלות באגודה לבין הזכויות לנחלה חקלאית.

כמו כן נטען כי קביעה זו סותרת את החלטת מועצת מקרקעי ישראל לפיה התנאי להקצאת נחלה חקלאית הוא אישורו של המבקש להיות חבר אגודה.

התושבים לא היו חברי אגודה וחתמו על מסמכים שהבהירו מפורשות כי הם לא מתקבלים כחברי אגודה ולכן לא היה מקום לקבוע כי הם זכאים לנחלה חקלאית.

ביהמ"ש העליון קיבל את טענת האגודה ולמעשה ביטל את פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי ונתן תוקף לקשר ההדוק בין קבלה לחברות באגודה לבין הקניית זכויות בנחלה חקלאית.

פסק דין נוסף שמחזק את הקשר בין החברות באגודה והקניית זכויות בנחלה ניתן בפרשת רחמני (ה"פ 47521-04-17 רחמני ואח' נ' מרחביה) שביקש מביהמ"ש המחוזי בנצרת פסק דין הצהרתי להכריז החלטות הועד והאסיפה הכללית האגודה במרחביה שלא לקבלם בטלה, כך שתאופשר העברת הזכויות בנחלה על שמם מבעל הזכויות הקיים.

ביהמ"ש (כבוד השופט עאטף עיילבוני) בפסק דין מנומק קובע כי "החלטת המושב שלא לקבל את המבקשים כחברי המושב מן המניין היא החלטה סבירה שהתקבלה בסמכות וכדין, לאחר שניתנה למבקשים שהות להציג את עמדתם בפני האסיפה הכללית...".

פסק דין נוסף עוסק בפרשת שזור (ע"א 7019/14 שזור נ' פרג'י ואח') שבה טענו 20 משפחות לזכויות בנחלה בעוד האגודה טענה שהמשפחות הללו רכשו רק זכות בהרחבה. ההליך המשפטי הגיע עד לביהמ"ש העליון שקיבל החלטה לצמצם את תקן הנחלות באגודה מתשעים לשבעים, כך שיתרת קרקע המשבצת תהפוך לקרקע עודפת אך קבע כי המשפחות התובעות מעולם לא היו חברות באגודה ולכן לא הוקצו להם נחלות.

לסיכום, לתהליכי קבלת החלטות נכונים באגודה המבוססים על הדין יש חשיבות ועליהם להיעשות בצורה תקינה ובהתאם לתקנון האגודה ובתהליכים מסודרים שיבטיחו ניהול תקין של עסקי האגודה ובהם קבלה לחברות והפסקת חברות.   יש להבטיח כי מי שאינם עומדים בתנאי הכשרות לחברות, כפי שהללו מוגדרים בתקנון האגודה יאכפו, שכן כפי שצוין בפסקי הדין, לחברות יש משמעות

שימוש מיטבי בקרקע או תחילתה של רפורמה אגררית

המלצות ועדה ("ועדת הארבעה") שמונתה על ידי שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר האוצר במשותף על מנת לבחון את השימוש המיטבי בקרקעות חקלאיות שאינם בתחומי משבצות חקלאיות.

ועדת הארבעה כללה את מנכ"ל רמ"י, מנכ"ל משרד החקלאות, נציג הפרקליטות ונציג האוצר וכן הוזמנו כמשקיפים קבועים רשם האגודות ונציג התאחדות חקלאי ישראל.

מטרת הועדה על פי כתב המינוי הייתה בחינת הגדלת הפריון במגזר החקלאי, ניצול יתרונות לגודל ושימוש מיטבי של מקרקעי ישראל המיועדים לשימושים חקלאיים.

בין היתר התבקש הצוות לבחון את "רמת הסחירות של קרקע חקלאית ובחינת אפשרויות של חכירת משנה, ניוד זכויות ושותפויות עסקיות עם גורמים שונים בתחום החקלאות".

הצוות גם נדרש לדון בקרקעות זמניות/ עונתיות ומעמדם החוזי.

מהמלצות הוועדה מתברר כי מדובר למעשה בתחילתה של רפורמה אגררית, תוך שימוש ציני במילים יפות כמו "שימוש מיטבי בקרקע" כאשר ההיפך הוא הנכון.

למעשה נחסמה על פי סעיף 52 להמלצות הוועדה האפשרות להקצאת קרקע לאגודות מתוכננות (נחלות) במסגרת חוזי משבצת למעט בארבע מועצות אזוריות (אשכול, תמר, ערבה תיכונה וחבל אילות), יישובי פתחת ניצנה ויישובי קו עימות (כהגדרתם בחוק יסודות התקציב) ואילו כל יתר הישובים הנמצאים באזורי עדיפות על פי חוק הנגב והגליל יהיו חסומים על פי המלצת הוועדה לפעול להשלמת קרקעות לפרוגרמה הקרקעית המאושרת שלהם ובוודאי שלא יוכלו לפעול לעדכון פרוגרמה חקלאית שתואמת את העת הזו לשימוש מיטבי אמיתי, קרי להגדיל את מכסת השטח לנחלה ו/או את מספר הנחלות במשבצת.

השיקול המקצועי של וועדת פרוגרמות במשרד החקלאות שהינו הגוף המקצועי בתחום נשמט ואינו מהווה יותר קריטריון חשוב בשיקול הדעת על פי המלצות הועדה.

חמור מכך, לפי המלצות הוועדה שיקול הדעת אם יאושר יעבור למנהל רמ"י שימנה את חברי הוועדה שאליה יוזמנו גם נציגי משרד החקלאות!.

המלצות הועדה הופכים את רמ"י שתפקידו לנהל את מקרקעי ישראל להיות גם מומחה לתחומי החקלאות וזאת על פי המלצות הועדה שאחד מחבריה הוא מנכ"ל משרד החקלאות.

הקצאת קרקע הנהוגה היום במסגרת משבצת חקלאית לאגודה, הינו השימוש המיטבי שיכול להיות בקרקע בשונה מהאמור בהמלצות הוועדה.

הקצאת קרקע במסלול זה נבחנת על ידי אנשי המקצוע של המחוז במשרד החקלאות זאת לאחר שמוגשת להם פרוגרמה מוצעת ורק לאחר שפרוגרמה זו אושרה במחוז הרלוונטי היא עוברת לדיון בוועדת פרוגרמות של משרד החקלאות שבה יושבים אנשי מקצוע ונציגי ציבור.

במסגרת משבצת האגודה יכולים חלק מחברי האגודה לעבד את הקרקע של שכניהם, האגודה יכולה לעבד במשותף את הקרקע עבור כלל החברים או חלקם ויתרון הגודל נשמר, אם כי זה אינו צריך להיות הקריטריון היחיד ובוודאי שלא במשק המשפחתי.

המלצות הועדה לאפשר גידולים ארוכי טווח, לרבות גידולי שלחין ובתי צמיחה הייתה ראויה לציון לו הייתה באה כאפיק נוסף במקום שבו אין צורך בהקצאת קרקעות לאגודה שבה יש משבצת מלאה ובוודאי שלא במקום.

עושה רושם שהצוות "הבין משרדי" מוביל בהמלצותיו את מימוש החלום הרטוב של חלק מחבריו והוא ביטול משטר הנחלות במדינת ישראל.

על פי המלצת הועדה, תקופת החוזה "המיטבי" תעמוד על 21 שנים ותכלול 3 תקופות בנות 7 שנים אשר מבחינת רמ"י (נכון לעתה) יחודש אוטומטית כל עוד הקרקע מעובדת , אך החוזה לא יכלול זכות חידוש לאחר 21 שנים. הקצאה מעבר ל-21 שנים לא מובטחת על פי המלצות הועדה ותהיה תלויה בגורמים שונים ואי בהירות זו בוודאי שאינה תורמת לשימוש מיטבי!.

לא זאת אף זאת, לחוכר לא תהיה אפשרות להעביר את החוזה במסלול זה לחקלאי אחר.

השבת הקרקע על פי המלצות הועדה בסיום החוזה לא תזכה בפיצוי וגם השבת קרקע במועד מוקדם יותר בשל שינויי יעוד יהיה בדומה לחוזה עונתי ויתחשב רק בסוג הגידול ובהשקעות שבוצעו ולא יכלול הפסד הכנסה עתידי.

הקורא התמים שנחשף להמלצות הועדה חושב כי סוף סוף בא הממשל על מנת לסייע לחקלאים במצוקתם שכן מדובר ב"שימוש מיטבי בקרקע" ולא רק שאין מדובר בהטבה אלא מדובר בהחמרה יתרה של תנאי החכירה לחקלאים ובתחילתה של רפורמה אגררית.

יש להצטער על כך שנציג התאחדות חקלאי ישראל שהשתתף בדיוני הועדה לא מצא מקום לעדכן את חברי התאחדות חקלאי ישראל בכוונות הועדה ובהמלצותיה וממילא אף לא התקיים כל דיון על ממצאי הועדה והשלכותיו בהנהלת התאחדות חקלאי ישראל.   

לא זאת אף זאת, ראשי התאחדות חקלאי ישראל ובהם המנכ"ל והיו"ר בירכו על המלצות הוועדה מתוך מחשבה שגויה שאכן מדובר בשימוש מיטבי.

המלצות הוועדה בנוסחן הנוכחי יפגעו פגישה קשות בהסדרת משבצות ישובים רבים שחלקם שוקדים בימים אלה על הכנת פרוגרמה עדכנית והמלצות הוועדה אם יאושרו ייפגעו בין היתר באגודות חקלאיות אשר נמצאות במועצות האזוריות חוף אשקלון, לכיש, שדות נגב, בני שמעון, שער הנגב, גליל תחתון, גלבוע, גליל עליון, מגידו, מטה אשר, מעלה יוסף, עמק המעיינות ועוד.

על פי המלצות הועדה, אם יאושרו, לא ניתן יהיה בעתיד לנייד קרקעות אלו כפי שניתן בכל אגודה בין חברים ועל קרקעות אלו לא יחולו החלטות מועצות מקרקעי ישראל הנוגעים למשבצות חקלאיות.

על פי דו"ח ה-oecd  מספר החקלאים בארץ נמוך באופן משמעותי לעומת ממוצע המדינות החברות בו ובישראל אנו נמצאים בנקודת קיצון שעלולה להביא לכך שהחקלאות הישראלית לא תשרוד וזאת לאור מדיניות מתמשכת של היעדר תמיכה והטלת מגבלות.

היה מצופה שוועדה תמליץ על הגמשה של חוק ההתיישבות בשימוש בקרקע, תמליץ לשר האוצר והחקלאות על הגדלה משמעותית של התקציב לחקלאות ומעבר לתמיכות ישירות לחקלאים כפי שהדבר נעשה באיחוד האירופי כבר שנים רבות ובכך תביא לחיזוק החקלאות בכלל ולחיזוקו של המשק המשפחתי בפרט שמצבו קשה.

המלצות הוועדה שעתידות על פי המוצע להגיע לדיון במועצת מקרקעי ישראל, אם יאושרו לא רק שיגרמו נזק ויגבילו את יכולת היצור של החקלאים בהשקעות ובעבירות הקרקע אלא מתכונת זו המוצעת תביא למדרון חלקלק שבה לא ירחק היום שבו קרקעות אלו יוצאו למכרז לכל המרבה במחיר וזאת תחת ממשלה עם תפיסות ימניות.

יש לתקן את המלצות הועדה לאלתר ולא להסכים לנוסחן הנוכחי ובתיקון יש להבטיח כי הקצאת קרקעות חקלאיות במסגרת משבצת קרקע תהיה המסלול העיקרי דבר שיאפשר תכנון ארוך טווח, כולל נכונות של החקלאי להשקיע כמו גם יכולתו של החקלאי לקבל מימון להשקעותיו הנדרשות. 

הדבר יאפשר ניוד פנימי של קרקעות חקלאיות בין חקלאים, כניסה של בנים למעגל החקלאות והאפשרות לשימוש מיטבי אמיתי רק תגדל.

המלצות אלו בנוסחן הנוכחי  יהיו מסמר בארון הקבורה של תחום מפואר שנרמס במו ידיהם ומדיניותם של מי שעומדים במשרד החקלאות ובמשרד האוצר.

סדר פסח באגודה שיתופית

אגודה שיתופית (Cooperative) היא סוג של תאגיד, דהיינו חֶבֶר בני אדם המתאגדים יחד להשגת מטרה משותפת, והם בוחרים להקים אגודה שהינה ישוּת משפטית נפרדת, כלומר הזהות של התאגיד ובמקרה זה אגודה שיתופית שונה מזהות של החברים בו.

בשונה מתאגידים אחרים, האגודה השיתופית (להלן: "האגודה") היא תאגיד שנועד לרווחת חבריו והגדלת הרווחים בלבד אינה המטרה היחידה, בשונה מתאגיד מסוג חברה לדוגמא, היא גם אינה עמותה וכאשר נצבר באגודה רווח, רשאית היא לחלק אותו לחבריה או להשקיעו בפעילויות אחרות של האגודה.

בשונה מחברה שבה יש בעלי מניות ועובדים, חבריה של אגודה הם אנשים היכולים לעזור לעצמם ולקחת את האחריות לגורלם ולשיפור איכות חייהם ובעיקרון ההתאגדות של אגודה מבוססת על עקרונות של שוויון ולכן מדובר בתאגיד עם דמוקרטיה ישירה. 

לכן יש חשיבות רבה לניהול תקין של האגודה ולתשומת לב לפרטים בו ורשימה זו באה להדגיש נקודות חשובות להתייחסות:

תקנון האגודה

לכל אגודה תקנון שהינו לפי הפסיקה חוזה בין האגודה לחבריה ובין החברים, בינם לבין עצמם.   התקנון מחייב עדכון והתאמה אך יש חשיבות רבה להתנהל בתהליכי קבלת ההחלטות על פי התקנון הן בהחלטות הועד וועדת הביקורת והן בהחלטות האסיפה הכללית.

רוי להדגיש כי התקנון כפוף לתקנון ולפקודת האגודות השיתופיות ואינו יכול לסתור אותם.

פנקס החברים

פנקס חברי האגודה קובע מי רשאי להיות שותף בתהליכי קבלת ההחלטות, מי רשאי להיבחר למוסדותיה.  בתקנון האגודה נקבעים תנאי הכשרות לחברות ויש לוודא כי בפנקס החברים, הרשומים בו עומדים בתנאי הכשרות.  עדכון פנקס החברים והקפדה על נכונותו חשובה.

אסיפה כללית

באגודה אסיפה כללית היא הגוף העליון של התאגיד ובה נקבעת המדיניות של האגודה מעת, בה נבחרים חברי הועד וועדת הביקורת ובה נקבע גם תקציב האגודה בכל שנה.  יש חשיבות כי ההשתתפות באסיפה תהיה רק של חברי האגודה, קרי אלו שעונים על תנאי הכשרות ורשומים בפנקס החברים.   הזימון לאסיפה וסדר היום יתפרסם בהתאם לקבוע בתקנון האגודה.

ייפוי כוח

ייפוי כוח להשתתפות בשם חבר אגודה ניתנת בשני מצבים ובהם בלבד.  חבר אגודה יכול ליפות את בן זוגו באסיפה הכללית ללא כל סיבה.   במקרה השני יכול חבר אגודה ליפות חבר אחר באותה אגודה בלבד רק בעת שהייתו בחו"ל.  מגבלה נוספת שחשוב לציינה היא שלא ניתן לאחוז ביותר משני ייפויי כוח.

ניהול מזכירות האגודה

בעידן המודרני יש לוודא כי מסמכי החברים סרוקים ומתויקים במקומם, כמו גם מסמכי האגודה האחרים הנוגעים לעסקיה. המזכירות צריכה להיות נגישה למשתמשייה הן במובן הפיזי והן בתוכנו.

שעבודים

האגודה מאז הקמתה, נאלצה לא פעם להזדקק לשעבודים לטובת גופים שונים.   ברבים מהאגודות השעבודים שניתנו כבר אינם משמשים את ההלוואה שבגינה הם נלקחו, או לכל מטרה אחרת שהייתה במקור אך השעבודים בדרך כלל לא נמחקים מאליהם ויש לפעול למחיקתם.

הסכמים עם נותני שירותים

יש לוודא כי ההסכמים תקפים עם כל נותן שירות ושההסכם כולל את כל מרכיביו ומסמכיו. כך למשל כאשר בהסכם נקבע כי נותן השירות ימציא פוליסת ביטוח לטובת האגודה, יש לוודא כי באגודה קיים עותק של פוליסה כזו.

העסקת עובדים

על האגודה לחתום עם כל עובד על הסכם העסקה אישי הכולל את התנאים הסוציאליים ואת שעות העבודה, ימי החופש וכל פרט אחר.   הסכם לא יכול להיות מנוגד לחוקי העבודה ויש לוודא כי הוא הוכן כנדרש.

דואר נכנס

האגודה מקבלת פניות מחבריה וכן פניות או תגובות מגופים חיצוניים שונים.   חשוב לקבוע נוהל שבו חברי הועד יוכלו לעיין בחומר הנכנס ולהתייחס אליו בזמן אמת.  עם כל הכבוד למזכיר, האחריות מוטלת על חברי הועד.

תקציב וניהול תקציב

כמו בכל שנה נדרשת האסיפה הכללית לאשר את תקציב האגודה על פי המלצת ועד האגודה. ניהול תקציב מחייב בחינה ובדיקה בכל רבעון של "דו"ח ביצוע תקציב", על מנת לוודא שהתקציב מנוצל לפי מטרתו ואם יש חריגה או דרישת תקציב שלא תוכננה, יש לקבל את אישור האסיפה לעדכון תקציב.    כמובן שלא מדובר על שינויים מזעריים של אחוזים בודדים, אלא בשינוי המחייב תקציב נוסף.

מצבת חובות ומצב תזרים מזומנים

אחת לחודש לפחות יש לבדוק את מצגת החובות לאגודה ואת מצב תזרים המזומנים של האגודה ולהנחות את מזכיר האגודה לפעול בהתאם למצב.

ועדת ביקורת ותפקידה

לביקורת יש חשיבות רבה להבטיח ניהול תקין של האגודה אך אין היא באה להחליף את הועד בתהליכי קבלת החלטות, אלא רק לוודא שהמדיניות שמיישם ועד האגודה נעשית על פי התקנון, החלטות האסיפה הכללית במידה ונדרשות.  חשוב שוועדת הביקורת תקבע לעצמה תכנית עבודה של יעדי עבודה ותפעל על פיהם. 

הקמת ועדות וביזור סמכויות

ועד האגודה והאסיפה, כל אחד בנפרד רשאי להקים ועדות קבועות או זמניות לנושאים שונים.  הקמת ועדות מאפשרות מעורבות גדולה יותר של חברים וביזור רב יותר של סמכויות. כך ניתן להקים ועדת קרקעות ומים, ועדה לתיקון ועדכון תקנון, ועדה לעדכון תכנית מתאר ויחידה שלישית, ועדה למיזמים עסקיים ועוד.  חשוב לזכור כי הועדות הן גוף ממליץ לגוף הממנה.

היעזרות באנשי מקצוע

חברי ועד האגודה הם מתנדבים ולכן יש חשיבות להיעזר בגורמי מקצוע בתחומי העיסוק של הועד ובהם תחומי הביטוח, המשפט, הכלכלה, המיסוי ועוד.

שקיפות

למעט עניינים אישים של חברים, על האגודה לפרסם את החלטותיה לחבריה בכלים העומדים לרשותה. פרסום מידע לחברי האגודה הינו כלי חשוב למעורבות ולעדכון החברים.

לסיכום, אגודה הינה תאגיד המחייב את חבריו להתנהלות חוקית שבסיסה התקנון, תקנות האגודות השיתופיות והפקודה אך על הנהלת האגודה לוודא כי גם התנהלותה הכלכלית והארגונית נעשים באופן מקצועי.  אנו עומדים לרשותכם בכל שאלה והבהרה במטרה להבטיח שניהול האגודה יעשה בצורה כלכלית ומקצועית.