אני מאשים: המדינה הפרה את ההסכם הבלתי כתוב עם אזרחיה

אין זה סוד כי המדיניות השלטת ב- 15 שנים האחרונות היא של הפרטה. הפרטה אינה דבר רע כל עוד ההון אינו מתרכז בידי קומץ של אנשים וכל עוד השירותים החיוניים שהמדינה מחויבת להם מתוקף האמנה החברתית שבינה ובין האזרח, ניתנים. אלא שלצערנו המדינה התפרקה מאחריותה לאזרח. עדות לכך היא התרחבות הפערים בחברה הישראלית שמגבירים את השסעים.

מדינת ישראל שהייתה בעבר אות ומופת למדינות העולם בהיותה מדינת רווחה התבססה בשנים האחרונות בראש המדינות בעלות הפערים הגבוהים ביותר בין עשירים ועניים וזה לא מפתיע.
קחו למשל את יוקר המחיה. בעוד החקלאים לא מרוויחים יותר, אלא להפך, הצרכן הישראלי משלם יותר.

לצערנו, בניגוד להצהרות המפלגות גם בבחירות האחרונות לכנסת, נמשכת מדיניות ההפרטה של שירותי הליבה. כך למשל רק לאחרונה נודע על הפרטת חלק מהשירותים הווטרינריים על ידי העברתם לגורמים פרטיים. מדובר בעוד מסמר בארון הקבורה של חיסול מתמשך של השירות הציבורי.

שוו בנפשכם מצב שבו תחליט המדינה כי מעתה ואילך האזרחים יידרשו לשלם את מחירם האמיתי של עלות החינוך, הבריאות, השימוש בתחבורה ציבורית ועוד.

דרישה כזו של המדינה לשלם את העלות האמיתית של השימוש ברכבת למשל, הייתה הופכת את הרכבת למערכת לא רווחית שכן חלקם של האזרחים יעדיפו לנסוע ברכבם הפרטי ולחלק אחר לא יהיו המשאבים הכלכליים הדרושים לשימוש ברכבות.

למעשה בתחומי החינוך והבריאות ניתן לראות יותר מניצנים של הפרטה, קרי שהמדינה מתפרקת מאחריותה הישירה.

בנק ישראל פרסם בשנת 2012 מחקר לפיו בעוד רשויות חלשות מממנות תוספת של 0.7 שעות בשבוע מעבר למה שמתקצב משרד החינוך, הרי שרשויות עשירות מממנות תוספת של 2.4 שעות שבועיות נוספות.
הדבר אף מחמיר לאור העובדה שהורים בעלי יכולת משלמים מכיסם שיעורי תגבור לילדיהם, שיעורים הנמנעים מילדים של משפחות עם חיסרון כיס.

מערכות הבריאות בישראל הן מהטובות בעולם, אך המשפחות בעשירונים הגבוהים יכולות ליהנות מהם יותר עבור תושבי הפריפריה המצב עגום שבעתיים והדבר משפיע באופן ישיר על בריאות האזרחים ועל תוחלת החיים שלהם.

תוצאה זו של מניעת שוויון בהזדמנות מחמיר את הפערים בחברה הישראלית ומחזק את הימשכותו של מעגל שוטה שבו נגזר פעמים רבות על ילדים משכבות חלשות להישאר בשולי החברה גם בבגרותם.

המדינה הפריטה את עצמה לדעת על ידי הפרטת שירותי ליבה  כשכיום לא רק השכבות המוחלשות סובלות מכך אלא חלקים נרחבים ממעמד הביניים ובכך הפרה את חובתה לאזרחיה. בין השירותים המופרטים עובדים סוציאליים, מורים, פסיכולוגים, ועוד המועסקים באמצעות עמותות ותאגידים שמעסיקים "עובדי הקבלן" בתנאים לא ראויים ומורידים את איכות השירות הניתן לאזרח..

ברור שמשאביה של כל מדינה מוגבלים ולכן נדרשים סדרי עדיפויות אך יש תחומים כגון חינוך, רווחה ובריאות, שצריכים להיות חלק משירותי חובה של המדינה והם צריכים להיות תמיד בראש סדר העדיפויות.

בשנים האחרונות גבר השיח הציבורי בסוגיה זו לאור המדרון החלקלק שאליו הגיעו ממדי ההפרטה מחד ולאור העובדה שהמעסיק הגדול של עובדי קבלן היא המדינה.

הנזק הוא לא רק באיכות השירותים ולא רק בזכויות העובדים שכן קיים נזק מתמשך וישיר הנגרם לגופים המקצועיים שמתרחקים מהתמחות והתמקצעות ככל שהם מרחיקים מעצמם את האחריות הישירה למתן שירותים לאזרח.

זה עתה הסתיימה מערכת סוערת של בחירות שבה נתנו המפלגות השונות הבטחות רבות לאזרחים והשאלה האם זה "הכל דיבורים" או גם אפשר לחוש במעשים.
השאלה הגדולה שצריכים חברי הכנסת הנוכחית להשיב עליה היא האם תעמדו מנגד למול הקטסטרופה החברתית המערערת את האמנה החברתית בין המדינה לאזרחיה או שמא תובילו לשינוי המיוחל.

לחיי העם הזה

בימים אלה נכנסת מדינת ישראל לשנה ה-64 להקמתה וזו בהחלט הזדמנות ראויה לצפות מלמעלה על המתרחש ולהתייחס להישגים מול הפערים, ההצלחות מול הכישלונות ובעיקר להאמין ולקוות שהעם הזה, שהתעורר לאחרונה והגיב לתופעות לא מקובלות שימשיך ויעשה זאת גם בעתיד.

ישראל הינה תופעה ייחודית שבה ניתן בית לעם היהודי, בית המשלב קיבוץ גלויות מכל קצוות תבל, מתכון מוצלח לחברה בריאה, אך יש עדיין המבקשים להנציח את העדתיות ולעשות קריירה פוליטית ו/או אקדמית מליבוי הייחודיות הישראלית ועל כולנו לקוות שבדומה לכל העמים, לא נשאל יותר את בני שיחנו:"מה המוצא שלך?"

בישראל חיים יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים ואחרים וכולם בנוסף לאמונתם הייחודית הם אזרחים שווי חובות אך גם שווי זכויות ושילובם של בני הדתות השונות במדינה הוא אינטרס עליון של החברה הישראלית, לחברה בריאה , פלורליסטית המגלה סבלנות וסובלנות ודוחקת גורמים שבאמצעות ליבוי יצרים עושים גם קריירה פוליטית, אך גורמים גם להפרדה שלא רק שאינה מחזקת את החברה הישראלית אלא מביאה להחלשתה.

בישראל תעשיה עתירת מדע המשלבת טכנולוגיה מהמעלה הראשונה בעולם ועל כך צריכה להיות גאוותנו, אך מנגד יש "תעשיה" שלמה של עובדי מיקור חוץ שבהם מועסקים אזרחים בתנאי עבדות שאינם מתאימים לחברה בריאה הדואגת לאזרחיה.
בישראל יזמים המביאים לפיתוחה של תעשיה מהמובילות בעולם בתחומים שונים, אך יש פערי שיא בין השכר הגבוה לשכר הנמוך במקומות העבודה, תופעה לא בריאה בחברה מודרנית.

בישראל חקלאות מהמובילות בעולם בהישגיה, חקלאות שכבשה את המדבר והשממה,תוך ייעול מערכות מים וניצול המים המושבים, המביאה ליבולי שיא גידולים שונים ופיתוחים ייחודיים, אך בשונה מהמתרחש בעולם המערבי המפותח המעודד ומחזק את המרחב הכפרי בכלל והחקלאות בפרט, ממשלת ישראל לא רק שאינה מעודדת את החקלאות בתמריצים, אלא אף מטילה עליהם מיסים ייחודיים.

בישראל קיימים כאלף נקודות התיישבות שרובם ככולן בפריפריה, תופעה ייחודית בעולם הכוללת התיישבות של קיבוצים, מושבים שיתופים, כפרים שיתופיים, מושבי עובדים, ישובים קהילתיים והתיישבויות בודדים. התיישבות ייחודית זו שרובה קואופרטיבית ציירה את גבולות המדינה, קלטה עולים וסייעה רבות לפרבור, אך זוכה בתקופה זו של אתגרים ושינויים לכתף קרה של גורמי שלטון.

בישראל התברכנו במוצרי מזון טריים ומוצרי מזון מעובדים במהלך כל השנה, דבר שאינו מובן מאליו, אך יש לנו פערי תיווך המבטאים חזירות שיש למגר.

בישראל רפואה מתקדמת, המבוססת על צוותי רפואה שמביאים הישגים וכבוד לישראל אך מביש שרפואה זו אינה בהישג ידם של כל אזרח הנזקק להם בעיתות מצוקה מחד ותנאי עבודה לא ראויים של הצוות הרפואי מאידך.
בישראל מדענים שקנו את שמם בעולם לאור מחקריהם הייחודים בנושאים חשובים ופורצי דרך הנחוצים להמשך קיומה של החברה האנושית, אך הם אינם זוכים למשאבים ולתשתית הראויה למחקר בישראל , דבר שכל כך ברור בעולם הנאור.

בישראל זוכי פרס נובל רבים לעומת מספרם באוכלוסייה מול מערכת חינוך הזקוקה לשינויים דחופים ובהם הקטנת מספר תלמידים בכתה, עידוד המצוינות למול הטיפול הייחודי באוכלוסיות המאותגרות, חיזוק לימודי הטכנולוגיה, חיזוק החינוך הערכי ועוד.

ישראל שומרת על עצמאותה עם צבא העם, צבא המבוסס על חיילים בשרות חובה וחיילים בשירות מילואים שמבטיחים בשירותם את ביטחונה ועצמאותה של המדינה ומנגד משתמטים המוצאים תירוצים מבישים מדוע הם לא צריכים להיות חלק מהמאמץ ומביש עוד יותר שפוליטיקאים מסיבות מבישות עוד יותר נותנים לכך הצדקה.

בישראל אחוז גבוה ביותר של הקרקעות הינו בניהול המדינה, באמצעות מנהל מקרקעי ישראל (93%), מצב שאין לו דוגמא בעולם, מצב שאמור להבטיח ניהול יעיל של קרקע, חלוקה צודקת של משאבים והבטחת דיור הולם במחיר סביר לאזרחיה, אך דווקא בישראל הביטחון לקורת גג מתרחק מהאזרח בשל שימוש ציני של הממשלה, כמונופול המעלה מחירים כדי למלא את קופת האוצר.

ישראל מפתחת אמצעי ביטחון ייחודיים להגנתה והפכה להיות אחת היצואניות הגדולות בעולם ליצוא של תעשיות אלה, אך הביטחון האישי של האזרח מופר בברוטאליות ע"י גניבות רכב פריצות לבתים ואלימות המתרחשת חדשות לבקרים במקומות שונים.

ישראל הוקמה, בדרך לא דרך ובחלון הזדמנויות שנוצר בין היתר בעקבות הניסיון להביא להשמדתו של העם היהודי באירופה והכרזת עצמאותה של ישראל הבטיחה "בית בטוח לעם היהודי", אך מביש ומקומם שהמדינה זונחת את אזרחיה הוותיקים בכלל ואת ניצולי השואה בפרט.

ישראל צעירה, בת 64, בהחלט יצירת פאר שהוקמה ונבנתה בעמל כפיו של העם הזה ובשנים האחרונות אנו עדים לתופעות שביטויים הוא איבוד המצפן והעולם הערכי של הנושאים בעול, ובעיקר בשל העובדה שכאשר אין מנהיגות, מתחזקת הפקידות.

ובאופטימיות שבי, אני מבקש לראות את חצי הכוס המלאה, אך גם לא לשכוח כי היא יכולה להיות הרבה יותר מלאה, שכן הדוגמאות שצוינו הן לא גזירה משמים!

מה נשתנה

בימים אלה, אנו חוגגים את חג הפסח, חג המציין את יציאת עם ישראל ממצרים, חג המציין את יציאת עם ישראל מעבדות לחירות, חג שבו נוהגים לשאול קושיות!

מה נשתנה הלילה , התקופה הזו מכל הלילות האחרים?

בהגדה מוזכר כי כנגד ארבע בנים דיברה התורה: החכם, הרשע, התם וזה שאינו יודע לשאול

ובהקשר המודרני וההתיישבותי יש לנו סוגי בנים העונים על הדמויות הללו:

חכמים: הם אותם אלו הפועלים בתוך המרחב הכפרי או למען המרחב הכפרי ואשר יודעים להפעיל את חוכמתם ורגישותם על מנת לשמור על הכפר והמרחב הכפרי, מתוך הוקרה למתיישבים הוותיקים שהקימו אלף נקודות התיישבות, מתוך הכרה למתיישבי המרחב הכפרי והמתפרנסים ממרחביו ולמען  עם ישראל והדורות הבאים.

רשעים: הם אותם אלו שרואים את המרחב הכפרי בעיניים צרות וחד צדדיות וכל רצונם להביא לפגיעה במרחב הכפרי ובתושביו, תוך התעלמות מזכויות המתיישבים היושבים במרחב זה, חלקם עוד בטרם קמה המדינה. מניעיהם צרים וחשיבתם קצרת טווח, והכול על מנת לפגוע בפרנסתם ובזכויותיהם של דרי המרחב הכפרי

תמים: הם אותם אלו שחיים במרחב הכפרי ומאמינים כי לא יתכן כי מדינת ישראל תפנה עורף לתרומה ההיסטוריות של מתיישבי המרחב הכפרי, תרומה שקבעה את גבולות המדינה, תרומה שהבטיחה שנים רבות של מנהיגות ערכית לעם ישראל, תרומה שהביאה לביטחון תזונתי והפכה את ישראל לאור לגויים באשר לגידולים חקלאיים וכיבוש השממה.

ושאינם יודעים לשאול: הם אותם אלו שאין להם כוונות זדון, אך אינם יודעים לשאול את הנדרש על מנת להביא להחלטות מושכלות ויש חשיבות רבה לעורר בהם את השאלות הנכונות באשר למקומו של המרחב הכפרי, חשיבותו ועתידו. יש בהם נפש חפצה ורצון טוב ויש להביא לעיניהם ואוזניהם את מירב המידע על מנת שיוכלו לקבל החלטות נכונות לטובת ההתיישבות, עם ישראל והדורות הבאים

המתיישבים מבקשים חירות , חירות של בעלי הזכויות היושבים ברובם הרבה מעבר לארבעים שנה של הליכה במדבר. חירות משמעותה חוזי חכירה שיביאו לידי ביטוי את זכויותיהם ולא את גחמותיהם המשתנות של פקידים, שיהיו בכירים ככל שיהיו. זה יותר ממגוחך שנציגי המדינה בהליכים משפטיים רבים מוסרים לביהמ"ש כי המדינה רואה בבעלי הזכויות כחוכרים לדורות, אך אינה עושה דבר כדי שהדבר הזה יתרחש למעשה.

כמי שמאמינים בצדקת דרכינו, עלינו לספר את סיפור ההתיישבות ולא להרפות, שכן עידן התמימות נגמר וכל המרבה לספר על מעשה ההתיישבות ותרומתה, הרי זה משובח!

להתפקד, להשפיע ולהכריע, לפני שיהיה מאוחר!

לאחרונה, הודיע בנימין נתניהו כי בסוף ינואר 2012 יערכו בחירות שבה יבחר ראש הליכוד ומועמדה לרשות הממשלה.

הכרזתו של נתניהו, והנסיבות לעיתוי הבחירות דווקא במועד זה, מעניין ויהיו נסיבותיו אשר יהיו, אך הדבר מעורר שאלה אחרת שלה השפעה על חלק ניכר מאזרחי המדינה והוא המעורבות של כל אחד מאיתנו במפלגות הדמוקרטיות, אלו אשר מקיימות הליכי בחירה בתוך מפלגותיהם.

יש היום רק ארבע מפלגות שמקיימות הליכי בחירה פתוחים ואשר המתפקדים למפלגות אלו, יכולים להשפיע לא רק על תכני המפלגה וסדרי עדיפויותיה, אלא יש למתפקדיהם יכולת להשפיע  גם מי מטעם אותה מפלגה יישב בכנסת הבאה או הממשלה.

נכון להיום, יש אוכלוסיות מסוימות במדינה שנהנות באופן לא פרופורציונאלי מכוחן, בשל שיטת הממשל הקיימת, ובשל היותן לשון מאזניים ,  הם יכולים להביא להפלת ממשלה. 

שיטת הממשל  שבה אנו נמצאים, מהווה בסיס פורה לסחטנות של קבוצות מיעוט אשר יושבות קרוב לצלחת ונהנות מליטרת הבשר.

התנהלות זו מביאה למדיניות קצרת טווח, להעצמת שלטון הפקידות,  ולהתנהלות קלוקלת של שרים הרוצים להראות הישגים בטווח קצר על חשבון ראיה ארוכת טווח.

זה מקומם, ואולי מגוחך שישראל זקוקה ל-30 שרים ו-שבעה סגני שרים ומשמעות הדבר שכשליש מחברי הכנסת יושבים בממשלה ופוגעים בתפקודה של הכנסת כמוסד מחוקק. ברור לגמרי שנתניהו ביקש לקנות שקט לתקופת שלטונו כראש הממשלה הנוכחי, ואולי הוא עושה זאת בהצלחה, אך המחיר הציבורי אינו ראוי.

עלות החזקת משרד של "כלום" , הכולל את המבנה ופקידיו היא מיליוני ₪ בשנה ואם נכפיל את כל משרדי ה"כלום" הלאה נגיע לעשרות מיליונים, כסף שהשימוש בו היה צריך ללכת למטרות ראויות.

בשוויץ, לשם השוואה יש 7 שרים ואין אף אחד שמתלונן על הכישלון הניהולי –כלכלי של הממשלה שם.

כדמוקרטיה (לעת עתה), יש לכל אחד מאיתנו יכולת השפעה אדירה על עתידה של מדינת ישראל, אך הזמן להשפעה זו הולך ומצטמצם.  יכולת ההשפעה היא רק בקרב המפלגות הדמוקרטיות המקיימות הליכים מסודרים לקביעת חזונם מחד ולבחירת נציגיהם לכנסת מאידך.

שיטת הממשל  הנוכחית, הבנויה על סחטנות המיעוט, על היעדר מדיניות ארוכת טווח מאיימת על עתידנו ויש לנו חלון הזדמנויות לא רב לשנותה.

גל המחאה הציבורית היה שלב ראשון וחשוב, אך המעשה האמיתי הוא ביום הבחירות.

כל אחד מאיתנו צריך להתפקד למפלגה המקיימת פריימריס  ולדאוג כי התכנים שהיא תציג במצע הבחירות שלה יעורר בכולנו את התקווה  שיהיה שינוי ושינוי זה יבוא רק אם נעשה מעשה.

מספר שינויים נדרשים בדחיפות ובהם: הגדלת אחוז החסימה לצמצום הסחיטה של קבוצות שוליים, הפרדת הדת מהמדינה, צמצום בחוק של מספר השרים בממשלה , החזרת האחריות הערכית והמוסרית של המדינה לנושאים חברתיים שתביא לצמצום פערים. חיזוק מעמד הביניים, צמצום תופעת עובדי הקבלן, עידוד החקלאות המדע והטכנולוגיה וחיזוק הפריפריה.

לכל אחד מאיתנו יש סדרי עדיפויות וזה אף ראוי ורצוי, אך אסור לנו בעתיד הקרוב להמשיך לשבת בשיחות סלון ולהתלונן על המתרחש בארצנו.

יש לנו יכולת להשפיע ולהכריע וזה תלוי רק בנו ולכן, עלינו לקום ולהתפקד לאחת המפלגות שאנו מאמינים בדרכה ולהשפיע בשלב ראשון על תכניה וסדרי עדיפותיה, כפי שיבואו לביטוי במצעה.

בשלב שני נוכל לבחור את הטובים ביותר כמנהיגיה של המפלגה, אלו עם החשיבה הערכית  מחד, אך אם יכולת ביצוע מאידך.

ולבסוף, אל נשכח כי ביום הבוחר זו ההזדמנות של כל אחד מאיתנו להביא לבחירת המפלגות והאנשים שאנו מאמינים ביכולתם ובחזונם.

זכרו שמדובר בשלושה שלבים-להתפקד, להשפיע ולהכריע וזה הכול תלוי רק בנו!