עדכון התקנון והתאמתו-חשוב לניהול הכלכלי של האגודה

מרביתם המוחלטת של הישובים הכפריים מאוגדים תחת אגודה שיתופית על פי הסיווג המתאים לאותה אגודה. (קיבוץ, מושב, כפר שיתופי, אגודה קהילתית ועוד)

אגודה, היא סוג של תאגיד שהוקם על ידי חבריו להשגת מטרה משותפת ובשונה מתאגידים אחרים לחברות האישית יש משמעות בחוק ורק במצבים נדירים ניתן למנות מיופה כוח לייצג את החבר באסיפה הכללית.

באגודה שיתופית רווחת החברים קודמת לרווח החברים, אך לא שוללת קיומו של רווח כזה.

עוד נקבע בפסיקה כי התקנון מהווה חוזה בין האגודה לחברי האגודה ובין חברי האגודה בינם לבין עצמם ולכן חשיבות עדכון התקנון והתאמתו לשינויים הנדרשים מחייבת בחינה ועדכון של התקנון אחת לכמה שנים.

חשוב לציין כי תקנון האגודה הינו המדרג הנמוך ביותר ואסור שיסתור את כל חוק, את פקודת האגודות השיתופיות ואת תקנות האגודות השיתופיות.

בתקנונים רבים קיימים סעיפים שאינם תואמים את החוק ו/או אינם תואמים את מטרות האגודה ומדיניותה בימים אלה ולכן יש חשיבות רבה לעדכון התקנון ולהתאימו.

עדכון תקנון אינה פעולה טכנית פשוטה, אלא פעולה המחייבת החלטה של האספה הכללית שעל סדר יומה מופיע "עדכון התקנון" וכמובן שהנוסח החדש והסופי של התקנון מחייב את אישור האספה ולאחריו את אישור רשם האגודות השיתופיות. בשל עובדה זו יש חשיבות שכל פעולות העדכון ושינוי התקנון ילוו ביועץ משפטי המתמחה בתחום זה.

מומלץ כי עם אישור האספה לעדכון התקנון תוקם ועדה לעדכון התקנון שתורכב מנציגות של הוועד בשיתוף של חברים אחרים מהאגודה.  בנוסף מומלץ למצוא את הדרכים שבה יוכלו חברי אגודה אחרים להביע את דעתם בעניין סעיפי שינוי התקנון ולא רק בהצבעה על נוסחו הסופי, שכן סיעור מוחות זה עשוי לתרום ליצירת תקנון המתאים לצרכי האגודה ולעבור בצורה קלה יותר באספה הכללית.

מאחר והליך הכנת התקנון ואישורו מחייב עבודה המחייבת השקעת זמן, תשומת לב ויצירתיות ראוי כי התקנון יהיה רחב ככל שניתן בנוסחו ויאפשר להנהגת הישוב לפעול בתחומים שונים מבלי להידרש לתיקון תכוף של התקנון שאינו עונה על דרישות עכשוויות ועתידיות ככל שניתן.

להלן כמה דגשים חשובים שראוי לשים אליהם לב בעדכון התקנון:

סמכויות האגודה- בתקנון יש להגדיר בצורה רחבה ככל שניתן את סמכויות האגודה, בידיעה כי קיומם של סמכויות אלה אינם מחייבים יישום וחלק מסמכויות אלא אף יחייבו אישור של האסיפה הכללית וחלקם אף יחייבו רוב מיוחד של האספה למימוש.

פרק החברות- פרק המחייב עדכון בהיבטיו השונים. יש להתייחס לתנאי הכשרות לחברות, קרי מי זכאי להיות חבר באגודה. יש לזכור כי רשות מקרקעי ישראל מחייבת בעלי זכויות בנחלה להתגורר בנחלתם ובמרבית התקנונים נדרש שמרכז חייו של החבר יהיה בישוב.  בשנים האחרונות מסיבות שונות רוכשי זכויות אינם מעבירים את הנכס על שמם ולמעשה באופן פורמלי אינם בעלי זכויות בנחלה ובמצב זה הם אינם עונים על תנאי הכשרות לחברות. יש מקרים שבהם מי שאינם חברים הופכים לחברים מכוח התנהגות וזאת מכוח התנהגות זוחלת שלהם כ"חברים" ושל האגודה אליהם הרואה בהם כ"חברים".  ניתן למנוע חברות מכוח התנהגות על ידי הכנסת סעיף בתקנון שימנע הקניית חברות בדרך זו.   

יש לפרט בצורה בהירה ומסודרת את הדרך שבה מתקבלים חברים לאגודה ואת הדרך שבה חברים מפסיקים להיות חברים באגודה. (פרישה, מכירה, פקיעת חברות, מוות, הוצאה מחברות ועוד).

רשויות האגודה- התקנון צריך להגדיר את דרכי העבודה של האספה, ועד האגודה וועדת הביקורת וזאת מעבר להגדרות הקיימות בפקודה ובתקנות האגודות השיתופיות.

אחריות נושאי משרה- אגודות רבות רוכשות ביטוח אחריות נושאי משרה, ביטוח שבא לכסות מקרים בהם האגודה ו/או נושאי תפקידים בה נתבעים בשל תפקידם. יש חשיבות שתקנון האגודה יכלול פרק המתייחס לסמכותה של האגודה להבטיח את הכיסוי הביטוחי של נושאי המשרה בה שכידוע מרביתם המוחלטת עושים זאת בהתנדבות.

הון אגודה ורווחי אגודה- יצירת הון האגודה, עדכונו ודרכי השימוש בו וכן הקמת קרן הון מוחזרת מחייבת עדכון התקנון בשל פסיקה, שינוי מיסוי והיבטים רגולטוריים.  פרק זה מחייב התייעצות עם ברית הפיקוח או רואה החשבון של האגודה.

קנסות ועיצומים כספיים- יש לעדכן את סמכותה של האגודה להטיל קנסות ו/או עיצומים כספיים על חברים על פי החלטות שנקבעות באספה הכללית או על סמכויות שמוקנות לועד.

פרקים חדשים בתקנון- יש לפרט ו/או לעדכן את פרק מים שכן מרבית האגודות מסווגות גם בסיווג משני כאגודות מים בשל היותן ספק המים והדבר מחייב התאמת התקנון למציאות החדשה ולחובתה של האגודה כספק המים כלפי הגורמים המפקחים על נושא המים. בנוסף מומלץ לקבוע פרק חדש בנושא הקרקע החקלאית ובהם סמכויותיה של האספה בכל הנוגע לשימוש בקרקע המוקצית למשבצת האגודה.

יישוב סכסוכים- כידוע בכל תקנון קיים מנגנון של יישוב סכסוכים באמצעות הליך בוררות. יש לעדכן את הליך ישוב הסכסוכים בין האגודה לחבריה ובין החברים בינם לבין עצמם ולקבוע אופציה של גישור כפתרון חילופי ראשון.

החלטות ברוב מיוחד-יש חשיבות להבטיח שהחלטות מסוימות וחשובות יתקבלו ברוב מיוחד באספה הכללית. כל אגודה תידרש לחשוב מהן אותן החלטות המחייבות רוב כזה מעבר להחלטות רוב שמחייב החוק, כמו תיקון תקנון.

דרכי פרסום והודעות לחברים- בשונה מהעבר דרכי התקשורת הן מגוונות וחדשניות, אך אין להם ביטוי בתקנון וכדי ליישמן יש חובה לעדכן אפשרויות אלו בתקנון.

זוהי כמובן אינה רשימה סופית אך יש בה כדי להאיר על אותם דגשים המחייבים חשיבה בעת עדכון תקנון האגודה.

אנו כמובן עומדים לרשותכם בעדכון התקנון ונשמח לסייע

החקלאות הישראלית –מה נאחל לשנה הבאה!

אין זה סוד שהחקלאות הישראלית נחשבת בעולם לפאר היצירה הישראלית ובצדק רב שכן ראשי המדינה כשהם טסים במסגרת עיסוקם ליעדים שונים תמיד הידע החקלאי מבוקש ובהסכמים שנחתמים לשיתופי פעולה החקלאות בדרך כלל מככבת והיא אף מהווה אמצעי לחיזוק הקשרים שכל כך נחוצים לישראל בעולם כולו בעת הזו.

החקלאות הישראלית היא פלא שכן מחצית שטחי המדינה מוגדרים כשטחי מדבר שבהם כמות הגשמים לשנה היא פחותה מ-200 מ"מ ובסה"כ ישראל נחשבת כמדינה צחיחה. המצב אף החמיר בשנים האחרונות בשל שנים שחונות למרות שישראל נחשבת כמעצמה גם בתחום ההתפלה , בהסבת מי קולחים לשימוש חוזר לחקלאות וכמובן ישראל מובילה ביעילות השימוש במים באמצעים שונים כמו המצאת הטפטוף.

בישראל יש צורות התיישבות ייחודיות בעולם של חקלאים המאוגדים בדרך כלל בקואופרטיבים, קרי אגודות שיתופיות ובהם מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב שיתופי וקיבוץ שאין כדוגמתם בעולם ויש בה אף חוות שמרביתן מתמחות בגידולים שונים.

ההמצאה והפיתוח של המחקר היישומי ברשת מרכזי מחקר היישומיים שפזורים באזורים שונים במדינה הינו כלי חשוב שהצלחתו הרבה נובעת מקרבתם לשטחי החקלאות תוך שיתוף פעולה הדוק עם החקלאים.

בנוסף למרכזי המחקר והפיתוח היישומים קיימים מרכזי מחקר חשובים כמו מכון וויצמן, מכון וולקני והפקולטה לחקלאות ברחובות שבהם פועלים טובי החוקרים במחקרים שונים על מנת לפתח זנים חדשים, להתמודד עם מחלות חדשות, לשפר את יעילות שימוש במים, לפתח גידולים בתנאי מדבר, להתמודד עם אתגרים טכנולוגיים ועוד.

כך פותחו זנים חדשים כמו עגבנית השרי, אבטיח ללא גרעינים, גויאבה ללא ריח, זן האור בפרי הדר ועוד זנים רבים אחרים.

קדמת הטכנולוגיה והידע המקצועי הפך חלק גדול מהתעשייה החקלאית להייטק ולתעשייה וזאת מתוך רצון להתייעל ולגדל הרבה יותר על כל דונם קרקע ובהרבה פחות מים שהינם משאבים במחסור.

החקלאות הישראלית מייצרת את מרבית המזון לצרכי האוכלוסייה הישראלית ולמעט דגנים, דגים, בשר, בוטנים, קפה, קקאו וסוכר חקלאי ישראל מייצרים באיכות מעולה ירקות כמעט לאורך כל השנה ובדרך כלל במחירים סבירים ופירות נפלאים בעונות שונות של השנה.

גם החלב הישראלי ידוע באיכותו והפרה הישראלית תודות ליכולות שפותחו בארץ מייצרת בממוצע הרבה יותר חלב מכל פרה אחרת בעולם המודרני.

העתיד צופן מחסור במזון ולא בכדי מחפשות מעצמות פתרונות מעבר לים לרכישת ידע ואף רוכשות חברות שמייצרות או מספקות תוצרת חקלאית.   ההחלטה של סין לרכוש את תנובה או חברה צרפתית  שרכשה את חברת הזרע הם רק דוגמאות לתהליכים אלו ואפשר להיזכר גם בראש ממשלת הודו שביקר בארץ רק לאחרונה וגילה עניין רב בחקלאות הישראלית.

לחקלאות יש ערכים רבים ובנוסף על הספקת מזון ומזון טרי היא גם מפתחת עסקים קטנים, מסייעת לפיזור אוכלוסייה, תורמת לביטחון מזון, לתפיסת שטחים, מסייעת לאיכות הסביבה, משמשת מקור לסילוק מים מושבים ועושה דברים חשובים ונוספים.

בשל עובדה זו וחשיבות הספקת המזון בעולם, מעמד החקלאות והחקלאים במרבית הארצות הינו מעמד שונה מכל עיסוק אחר ובמדינות רבות מבינים שבשונה מכל ענף אחר יש חשיבות לעודד את החקלאים והחקלאות ולסייע להם באמצעות תמיכות ישירות שיעודדו אותם להמשיך ולעסוק בעבודה זו שהיא עבודה פיזית קשה.

למרות כל המתואר מצב החקלאים הישראלים אינו טוב וזאת בשל מדיניות או אולי היעדר מדיניות ארוכת שנים של הממשל בשני העשורים האחרונים לפחות.

בשונה מהחקלאות הישראלית שהינה מצטיינת מספר החקלאים בארץ הולך ויורד והיום הוא עומד על כ- 12 אלף חקלאים שהוא המספר הנמוך ביותר ובאופן משמעותי ממדינות ה-OECD.  מדובר בנתון חמור שמרמז על מצב החקלאים בישראל, ולא זאת אף זאת ממוצע גיל החקלאים הישראלים עבר כבר מזמן את גיל 60 ואם לא יחול שינוי דרמטי והבנה שמדובר באינטרס של המדינה לדאוג לחקלאות נגיע למצב בלתי הפיך שבו בעלי הון ישתלטו על הגידולים החקלאים במקרה הטוב ובמקרה הרע נידרש ליבוא של תוצרת חקלאית בידיעה צופה פני עתיד שבמצבה הגיאופוליטי של ישראל, זו התאבדות וחוסר אחריות כלפי אזרחיה.

די להזכיר את הכוונה להביא מים מתורכיה בעת המשבר הראשון של מחסור במים ורק המחשבה מה היה עושה במצב זה נשיא תורכיה ארודאן צריכה להדאיג את קובעי המדיניות.

הירקות והפירות הישראלים מהווים בסה"כ כ- 2.5% בתחשיב הכללי של המדד ואין להם השפעה דרמטית כפי שבכל פעם מנסים לייצר זאת בעלי עניין והגיע הזמן לחשיבה עדכנית של הממשל כזו שתבטיח שהחקלאות הישראלית תטופל באופן שונה.

לכן ברצוני לאחל כי מדינת ישראל תדאג בשנה הקרובה לתמיכות ישירות לחקלאים הישראליים, שתפעל להבטיח מקורות מים קבועים ובטוחים לחקלאות ובמחיר שבו גם ניתן לגדל תוצרת חקלאית, שהמדינה תפסיק את היבוא הפרוע שפוגע בפרנסת החקלאים, שתגדיל באופן משמעותי את התמיכה למחקר בכלל ולמחקר היישומי בפרט, שמנהלת ההשקעות במשרד החקלאות תחזור לימים שבה היה לה תקציב משמעותי להשקעות, שהחוק שעידוד הון להשקעות בחקלאות יעבור בכנסת בנוסח שיתרום לחקלאים, שייבנו תכניות שיעודדו את הדור הצעיר לשוב לחקלאות, שהמדינה תיקח אחריות במעשים ולא רק במילים בהתמודדות עם הפשיעה החקלאית לסוגיה, שיוגדלו באופן משמעותי התמיכות לקרן נזקי טבע, שהמדינה תפעל להקים את השוק הסיטונאי לטובת אזרחיה, שהמדינה תבין שהיעילות אינה הערך היחיד ובחקלאות ויש ערכים חשובים לא פחות, ושהחקלאים יבינו שיש חשיבות כלכלית להתארגנות קואופרטיבית ברכישת תשומות, גידול משותף ושיווק תוצרת.

מבקש לאחל לכל דרי המרחב הכפרי שהקהילות הכפריות ידעו לשמור על צביונן ושכולנו נדע לתת מהטוב שבנו לטובת המוחלשים בחברה הישראלית ובכך נפעל לשיפור ולפריחה של הגן החברתי- קהילתי סביבנו.

ולבסוף מאחל ומתפלל לכלל אזרחי המדינה שיבוא שלום עלינו, בריאות ופרנסה טובה ושהשיח בחברה האזרחית יהיה שיח מכבד ומכיל.

סדר פסח באגודה שיתופית

אגודה שיתופית (Cooperative) היא סוג של תאגיד, דהיינו חֶבֶר בני אדם המתאגדים יחד להשגת מטרה משותפת, והם בוחרים להקים אגודה שהינה ישוּת משפטית נפרדת, כלומר הזהות של התאגיד ובמקרה זה אגודה שיתופית שונה מזהות של החברים בו.

בשונה מתאגידים אחרים, האגודה השיתופית (להלן: "האגודה") היא תאגיד שנועד לרווחת חבריו והגדלת הרווחים בלבד אינה המטרה היחידה, בשונה מתאגיד מסוג חברה לדוגמא, היא גם אינה עמותה וכאשר נצבר באגודה רווח, רשאית היא לחלק אותו לחבריה או להשקיעו בפעילויות אחרות של האגודה.

בשונה מחברה שבה יש בעלי מניות ועובדים, חבריה של אגודה הם אנשים היכולים לעזור לעצמם ולקחת את האחריות לגורלם ולשיפור איכות חייהם ובעיקרון ההתאגדות של אגודה מבוססת על עקרונות של שוויון ולכן מדובר בתאגיד עם דמוקרטיה ישירה. 

לכן יש חשיבות רבה לניהול תקין של האגודה ולתשומת לב לפרטים בו ורשימה זו באה להדגיש נקודות חשובות להתייחסות:

תקנון האגודה

לכל אגודה תקנון שהינו לפי הפסיקה חוזה בין האגודה לחבריה ובין החברים, בינם לבין עצמם.   התקנון מחייב עדכון והתאמה אך יש חשיבות רבה להתנהל בתהליכי קבלת ההחלטות על פי התקנון הן בהחלטות הועד וועדת הביקורת והן בהחלטות האסיפה הכללית.

רוי להדגיש כי התקנון כפוף לתקנון ולפקודת האגודות השיתופיות ואינו יכול לסתור אותם.

פנקס החברים

פנקס חברי האגודה קובע מי רשאי להיות שותף בתהליכי קבלת ההחלטות, מי רשאי להיבחר למוסדותיה.  בתקנון האגודה נקבעים תנאי הכשרות לחברות ויש לוודא כי בפנקס החברים, הרשומים בו עומדים בתנאי הכשרות.  עדכון פנקס החברים והקפדה על נכונותו חשובה.

אסיפה כללית

באגודה אסיפה כללית היא הגוף העליון של התאגיד ובה נקבעת המדיניות של האגודה מעת, בה נבחרים חברי הועד וועדת הביקורת ובה נקבע גם תקציב האגודה בכל שנה.  יש חשיבות כי ההשתתפות באסיפה תהיה רק של חברי האגודה, קרי אלו שעונים על תנאי הכשרות ורשומים בפנקס החברים.   הזימון לאסיפה וסדר היום יתפרסם בהתאם לקבוע בתקנון האגודה.

ייפוי כוח

ייפוי כוח להשתתפות בשם חבר אגודה ניתנת בשני מצבים ובהם בלבד.  חבר אגודה יכול ליפות את בן זוגו באסיפה הכללית ללא כל סיבה.   במקרה השני יכול חבר אגודה ליפות חבר אחר באותה אגודה בלבד רק בעת שהייתו בחו"ל.  מגבלה נוספת שחשוב לציינה היא שלא ניתן לאחוז ביותר משני ייפויי כוח.

ניהול מזכירות האגודה

בעידן המודרני יש לוודא כי מסמכי החברים סרוקים ומתויקים במקומם, כמו גם מסמכי האגודה האחרים הנוגעים לעסקיה. המזכירות צריכה להיות נגישה למשתמשייה הן במובן הפיזי והן בתוכנו.

שעבודים

האגודה מאז הקמתה, נאלצה לא פעם להזדקק לשעבודים לטובת גופים שונים.   ברבים מהאגודות השעבודים שניתנו כבר אינם משמשים את ההלוואה שבגינה הם נלקחו, או לכל מטרה אחרת שהייתה במקור אך השעבודים בדרך כלל לא נמחקים מאליהם ויש לפעול למחיקתם.

הסכמים עם נותני שירותים

יש לוודא כי ההסכמים תקפים עם כל נותן שירות ושההסכם כולל את כל מרכיביו ומסמכיו. כך למשל כאשר בהסכם נקבע כי נותן השירות ימציא פוליסת ביטוח לטובת האגודה, יש לוודא כי באגודה קיים עותק של פוליסה כזו.

העסקת עובדים

על האגודה לחתום עם כל עובד על הסכם העסקה אישי הכולל את התנאים הסוציאליים ואת שעות העבודה, ימי החופש וכל פרט אחר.   הסכם לא יכול להיות מנוגד לחוקי העבודה ויש לוודא כי הוא הוכן כנדרש.

דואר נכנס

האגודה מקבלת פניות מחבריה וכן פניות או תגובות מגופים חיצוניים שונים.   חשוב לקבוע נוהל שבו חברי הועד יוכלו לעיין בחומר הנכנס ולהתייחס אליו בזמן אמת.  עם כל הכבוד למזכיר, האחריות מוטלת על חברי הועד.

תקציב וניהול תקציב

כמו בכל שנה נדרשת האסיפה הכללית לאשר את תקציב האגודה על פי המלצת ועד האגודה. ניהול תקציב מחייב בחינה ובדיקה בכל רבעון של "דו"ח ביצוע תקציב", על מנת לוודא שהתקציב מנוצל לפי מטרתו ואם יש חריגה או דרישת תקציב שלא תוכננה, יש לקבל את אישור האסיפה לעדכון תקציב.    כמובן שלא מדובר על שינויים מזעריים של אחוזים בודדים, אלא בשינוי המחייב תקציב נוסף.

מצבת חובות ומצב תזרים מזומנים

אחת לחודש לפחות יש לבדוק את מצגת החובות לאגודה ואת מצב תזרים המזומנים של האגודה ולהנחות את מזכיר האגודה לפעול בהתאם למצב.

ועדת ביקורת ותפקידה

לביקורת יש חשיבות רבה להבטיח ניהול תקין של האגודה אך אין היא באה להחליף את הועד בתהליכי קבלת החלטות, אלא רק לוודא שהמדיניות שמיישם ועד האגודה נעשית על פי התקנון, החלטות האסיפה הכללית במידה ונדרשות.  חשוב שוועדת הביקורת תקבע לעצמה תכנית עבודה של יעדי עבודה ותפעל על פיהם. 

הקמת ועדות וביזור סמכויות

ועד האגודה והאסיפה, כל אחד בנפרד רשאי להקים ועדות קבועות או זמניות לנושאים שונים.  הקמת ועדות מאפשרות מעורבות גדולה יותר של חברים וביזור רב יותר של סמכויות. כך ניתן להקים ועדת קרקעות ומים, ועדה לתיקון ועדכון תקנון, ועדה לעדכון תכנית מתאר ויחידה שלישית, ועדה למיזמים עסקיים ועוד.  חשוב לזכור כי הועדות הן גוף ממליץ לגוף הממנה.

היעזרות באנשי מקצוע

חברי ועד האגודה הם מתנדבים ולכן יש חשיבות להיעזר בגורמי מקצוע בתחומי העיסוק של הועד ובהם תחומי הביטוח, המשפט, הכלכלה, המיסוי ועוד.

שקיפות

למעט עניינים אישים של חברים, על האגודה לפרסם את החלטותיה לחבריה בכלים העומדים לרשותה. פרסום מידע לחברי האגודה הינו כלי חשוב למעורבות ולעדכון החברים.

לסיכום, אגודה הינה תאגיד המחייב את חבריו להתנהלות חוקית שבסיסה התקנון, תקנות האגודות השיתופיות והפקודה אך על הנהלת האגודה לוודא כי גם התנהלותה הכלכלית והארגונית נעשים באופן מקצועי.  אנו עומדים לרשותכם בכל שאלה והבהרה במטרה להבטיח שניהול האגודה יעשה בצורה כלכלית ומקצועית.

זכותה של אגודה קהילתית לגבות תשלום ממי שפרש מחברות בה

כידוע חופש ההתאגדות הינה אחת מזכויות היסוד הבסיסיות במשטר דמוקרטי, אשר בצידה עומדת לאדם הזכות של חופש מהתאגדות- היינו הזכות לפרוש מחברות בתאגיד.

לזכות לפרישה מתאגיד, יש חשיבות רבה עת עוסקים אנו באגודה שיתופית, שכן ברבות מהאגודות השיתופיות, הזכות הקניינית במקרקעי החבר, שלובה בחברותו באגודה.

במספר פסקי דין קבע בית המשפט כי זכותו של אדם לפרוש מחברותו באגודה עומדת לו מבלי שיאבד את זכות הקניין ברכושו אשר בישוב ומבלי שיאולץ למכור את רכושו (ראה פרשת עפגין-נ' מתיישבי אמנון ה"פ 22222-07-10).

שאלה הנגזרת באופן ישיר מזכות חבר לפרוש מחברותו באגודה, הינה האם זכותה של האגודה השיתופית להמשיך ולגבות ממי שפרש מחברות בה, תשלומים המהווים מעין מיסי חבר?

ככל שמדובר באגודה שיתופית חקלאית בה שורר משטר נחלות , נמצא את התשובה לשאלה זו בממסגרת החלטה מס' 970 של מועצת מקרקעי ישראל. החלטה זו מכירה בזכות חבר אגודה שיתופית חקלאית לפרוש מחברותו באגודה מבלי שיאבד את זכויותיו באגודה. החלטה זו מחייבת את החבר הפורש מהאגודה לחתום על הסכם לקבלת שירותים וכפועל יוצא לשאת בתשלומים בגין השירותים שהאגודה מספקת לו.

החלטה 970 אינה חלה על אגודות קהילתיות, ועל כן נדרש בית המשפט העליון אך לאחרונה בפרשת קיבוץ שריד (ע"א 2853/16), לקבוע הלכות בשאלה האם זכותה של אגודה קהילתית לגבות תשלום קבוע בגין שירותים שאגודה הקהילתית מספקת גם ממי שפרש מחברות באגודה זו. התשובה לשאלה זו הינה מהותית ביותר לחיי הקהילה בישובים רבים, בין בתחום קיבוצים ובין בתחום המושבים, ועל כן מצאנו לנכון לעסוק בסוגיה זו בהרחבה.    

כידוע  שלטון המקומי בישובים כפריים עשוי משני רבדים: ברובד העליון מצויה המועצה האזורית, וברובד התחתון הוועד המקומי הנבחר על ידי תושבי היישוב. לאחר הקמתה של מדינת ישראל שויכו מרבית היישובים הכפריים לתחומי שיפוטן של מועצות אזוריות, ובשנת 1958 הותקן צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958 (להלן: "צו המועצות האזוריות") הקובע את סמכויותיהן המוניציפליות של המועצות ומסדיר את פעילותן. סעיף 90 לצו המועצות האזוריות מורה כי כל ישוב יתנהל באמצעות ועד מקומי; וסעיף 132 לצו מבהיר כי סמכויות הוועד יהיו סמכויות המועצה שהואצלו לו על ידה. בנוסף נקבע, כי הוועד המקומי רשאי להטיל ארנונה כללית על תושבי היישוב לצורך מילוי הסמכויות שהואצלו לו (סעיף 133 לצו); וכן כי על המועצה האזורית מוטלת חובת פיקוח ובקרה על פעולתם של הוועדים המקומיים, ובכלל זה על תקציביהם.

 אי לכך ובהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, למועצה האזורית ולוועד המקומי סמכות ייחודית לגבות ארנונה ולספק שירותים מוניציפליים בסיסיים. בהקשר לכך עלתה השאלה מה דין שירותים נוספים אשר האגודה קהילתית מספקת לתושבים? ובהקשר זה יש לחלק השאלה לשניים;

 ראשית עולה השאלה, האם האגודה מוסמכת לספק שירותים קהילתיים, או שמא יש בכך משום השגת גבול לתחום הועד המקומי? ושנית -האם רשאית האגודה הקהילתית לחייב בעלות השירותים גם מי שאינם חברים באגודה?

נושא זה נידון בערעור שהוגש ע"י מספר תושבים בקיבוץ שריד שאינם חברי קיבוץ, אלא תושבי ההרחבה, אשר הודיעו לאגודה הקהילתיתכי הם פורשים מחברות בה. לטענתם,חלק מסמכויות הוועד המקומי ניטלו על ידי האגודה הקהילתית, אשר פועלת לשיטתם שלא כדין במתן שירותים מוניציפליים וגובה בגינם מס ללא סמכות.

בית המשפט העליון דחה את טענות המערערים, וקבע כי אכן אין חולק שהשירותים שסיפקה האגודה הקהילתית המאגדת את חברי הקיבוץ ותושבי שכונת ההרחבה שאינם חברי קיבוץ – מהווים תוספת לשירותים הבסיסיים הניתנים על ידי הוועד המקומי, ואין מניעה כי האגודה תגבה מהתושבים תשלום תמורתם מכוח הסכמה חוזית;

אשר לשאלה האם לאגודה סמכות לספק שירותים קהילתיים ולגבות תשלום בגינם, נפסק כי אין חולק שהאגודה אינה רשאית להשיג את גבולו של הוועד המקומי בנוגע לשירותים שהאגודה מספקת לתושבים ולגביית מס מוניציפלי, ואולם מאידך אין מניעה שהאגודה תספק שירותים המהווים תוספת לשירותים המוניציפליים שעליהם אמון הוועד המקומי, ותשלום כזה אינו בגדר מס.  

המקור החוזי לחיוב בתשלום לאגודה, מצוי בהסכם שחתם כל אחד מהמערערים עם הקיבוץ (להלן: "הסכם המשתכנים") ובתקנון האגודה (להלן: "התקנון"). העובדה כי מספר תושבים בחרו לפרוש מחברותם באגודה הקהילתית, אינה מבטלת את חובתם לשאת בתשלום עבור שירותים קהילתיים הניתנים להם ע"י האגודה. שירותים כאמור ניתנים לכלל התושבים ביישוב, בין אם הם חברי האגודה, ובין אם פרשו ממנה.

כל עוד האגודה מספקת שירותים לכלל תושבי היישוב, אין מקום לשחרר דווקא את התושבים שפרשו מן החברות בה מחובת התשלום עבורם, שכן שחרור כאמור תוצאתו עלול להיות הרסנית לפועלה של האגודה ולמרקם חיי הקהילה ביישוב; ביהמ"ש דחה? אף את הטענה כי החתימה על הסכם המשתכנים וההצטרפות לאגודה נכפו עליהם על ידי הקיבוץ, ואת טענתם לפיה הסכם המשתכנים והתקנון הם חוזים אחידים שיש בהם תנאים מקפחים הניתנים לביטול לפי חוק החוזים האחידים. יחד עם זאת בית המשפט קבע כי יש לבטל סעיפים בהסכם המשתכנים ובתקנון המתנים רכישה של זכויות במגרשים ביישוב, העברתן או מגורים ביישוב, בחברות באגודה.

באחרונה (בחודש ינואר 2018), ניתן בבית המשפט השלום בקריות פסק דין בעניין אגודת הררית (3446-02/16), המיישם את הלכת שריד, שם  חזר בית המשפט השלום על ההלכה וחייב את הנתבעים שפרשו מחברותם באגודה הקהילתית, במלוא הסכומים שהאגודה חייבה אותם בגין שרותים שניתנים לכלל החברים באגודה.

אין ספק שלהלכת שריד יש חשיבות עצומה בחיי הקהילה של קיבוצים, מושבים וישובים קהילתיים. בית המשפט בפסיקתו מנע את המשך הסיטואציה? בה תושבים מקבלים שירותי קהילה ומתחמקים מתשלום בגין שרותים אלו באמצעות פרישה מחברותם באגודה. פסיקה זו אף יכולה ותעודד תושבים להמשיך ולהיות חברים באגודות הקהילתיות ולהיות חלק בהליך קבלת ההחלטות הנוגע לאגודות אלו.     

המאמר נכתב עם עו"ד נועם עופר המתמחה באגודות שיתופיות