רשות מקרקעי ישראל- מונופול המנצל לרעה את כוחו

כל אזרח יודע מה קורה כאשר הוא לא עומד בזמן בתשלומי הארנונה, מס שבח, מע"מ או כל מס אחר לאחד מגופי המדינה? תוך זמן קצר האזרח מקבל דרישת חוב שבצידה קנס כספי ולעיתים הרשויות מפעילות סנקציות דורסניות יותר כדי שהאזרח ישלם את החוב שלדעת המדינה וזרועותיה השונות מגיע לה!. בכל מקרה הרשויות לעולם לא ייוותרו על חוב שמגיע להם.

נראה כי כאשר המצב הפוך, הכללים יכולים להשתנות והחוב שרשות מקרקעי ישראל חייבת לאזרח יכול להיעלם בהחלטה מנהלית ואף סודית!.

מועצת מקרקעי ישראל קיבלה החלטת מועצה מס' 979 ביום 27/3/2007 שבה נקבעו תנאים חדשים להיוון זכויות המגורים בנחלה, תנאים שלא היו אפשריים עד קבלת ההחלטה וכשלעצמם היוו הפלייה רבת שנים של בעלי זכויות בנחלה שלא נהנו ממבצעי ההיוון בעיר.

תנאי ההחלטה החדשה קבעו כי ההיוון ייעשה תמורת תשלום של 33% מהערך השמאי, אך בשל היעדר היערכות של המנהל לביצוע ההחלטה נקבע בהחלטה כי מי שיאלץ לשלם יותר מהנדרש בשל היעדר מוכנות של הרשות יהיה זכאי להתחשבנות על תשלומי היתר ששילם.

עם קבלת ההחלטה, הותקפה ההחלטה בבג"ץ על ידי גורמים שטענו שההחלטה מיטיבה מחד ועל ידי גורמים שטענו שההחלטה מפלה לעומת אזרחי העיר מאידך.   ביום 9/6/11 קבע בג"ץ בפסק דין (בג"ץ 1027/04 פורום הערים העצמאיות נ' מועצת מקרקעי ישראל) כי ההחלטה תקפה אך רק ביום 10/4/18 פתחה רשות מקרקעי ישראל שעריה בפני כל האזרחים ועד מועד זה רבים מבעלי הזכויות בנחלה נאלצו לשלם תשלום מופרז לרשות.

יש לזכור עובדה מצערת, שההתחשבנות הייתה צריכה למעשה להתחיל ממועד כניסתה לתוקף של החלטה 979 ביום 27/3/2007, אך רשות מקרקעי ישראל קבעה כי מועד ההחלטה הוא מועד פסק הדין ביום 9/6/11.  מועד ההתחשבנות הותקף בבג"ץ שקיבל את עמדת המדינה וקבע כי המועד הקבוע יהיה 9/6/11 ולא מועד קבלת ההחלטה ביום 27/3/07.  

ההתחשבנות מתייחסת לשלושה מצבים עיקריים שנקבעו בסעיף 5.4 בהחלטה 1464 שאף פורטו בהחלטה ובשל חשיבותם מובאים להלן: "פעולות של העברת זכויות, תוספת בניה למגורים או פיצול מגרש מנחלה שבוצעו לאחר יום 9.6.11, ובשל העיכוב ביישום החלטה זו בוצעו שלא על פי הוראותיה".

ההחלטה קבעה כי ההתחשבנות מחדש תוגש על ידי הזכאים תוך שנה ממועד שבו תודיע הרשות על הפעלתה המלאה של החלטה זו, קרי 9/10/19 . (הרשות פתחה שעריה לקהל הרחב היום 10/4/18).

בשל מיעוט הפונים להתחשבנות במועד שנקבע המליצה הנהלת רמ"י בהחלטה מס' 4582 מיום 13/3/19 להאריך את מועד ההתחשבנות, אך מספר חודשים לאחר מכן החליטה אותה הנהלה בהחלטה הפוכה (4746), קרי שלא להמליץ על הארכת ההתחשבנות מסיבות תמוהות.

החלטה 4746 התקבלה ב- 24/7/2019 ולמרות תיקון 9 לחוק רשות מקרקעי ישראל המחייב פרסום החלטות מועצה והנהלה ברשומות לא פורסמה החלטת ההנהלה זו וכנראה אחרות בניגוד לדין.

כזכור ההתחשבנות נדרשה, בשל העובדה כי רשות מקרקעי ישראל גבתה תשלומי כסף גבוהים ומיותרים ממי שהיה זכאי לתנאי החלטה 979 ומחליפותיה וזאת בשל היעדר מוכנות למתן שירות לאזרח על פי תנאי ההחלטה החדשים. "ההתחשבנות" זו למעשה מכבסת מילים הקובעת כי יש להשיב את הכסף שנגבה ביתר על ידי המונופול ששמו רשות מקרקעי ישראל

מדובר על כסף ששולם ביתר על ידי אזרחים בישראל כאשר לא הייתה להם ברירה אחרת ובשל העובדה שרשות מקרקעי ישראל לא עמדה במועד לביצוע ההחלטה בתנאיה החדשים שקבעו תשלומים מופחתים ואשר אלה אף אושרו בבג"ץ.

מועד להשבת כסף שנגבה ביתר לא צריך שיהיה לו מועד סיום וזכותו של האזרח לקיזוז והתחשבנות היא זכות אלמנטרית.

כל החלטה מנהלית המונעת השבת כסף ו/או התחשבנות היא עשיית עושר ולא במשפט על חשבון האזרח תוך ניצול ציני של כוח השררה!

רשות מקרקעי ישראל מתנהלת כמונופול כוחני

לאחרונה התקבלה החלטה של בית המשפט המחוזי בחיפה למתן צו מניעה זמני האוסר על רשות מקרקעי ישראל למנוע מחברי האגודה בגן השומרון המבקשים להצטרף להסדר המיטיב ואשר ממלאים אחר הוראות ההחלטות, את ההצטרפות להסדר המיטיב.

אגודת עובדי אדמה בגן השומרון הגישה תביעה למתן פסק דין הצהרתי, שבו יוצהר כי האגודה הינה הבעלים של פרדס בשטח של כ-78 דונם, בשיעור של 88% מזכות הבעלות או לחילופין יוצהר כי האגודה זכאית להמשיך לחכור את הפרדס בחכירה לדורות וכן להצהיר כי האגודה זכאית ל-88% או כל שיעור אחר שיקבע ביהמ"ש מכל הכנסה או הטבה שתקבלנה הנתבעות (קק"ל ורמ"י) כתוצאה משיווק המקרקעין שבהם מצוי הפרדס לצדדים שלישיים.

הפרדס הינו חלק ממשבצת האגודה שטוענת כי חלקה זו נרכשה על ידי האגודה לפני עשרות שנים בטרם הועברה לקק"ל.

לאור הגשת התביעה נוקטת הרשות במדיניות שבמסגרתו במסגרתו היא מסרבת באופן גורף להעניק שירותים בסיסיים לחברי האגודה, גם בעניינים שאינם קשורים כלל לתביעה והיא מנמקת זאת בכך ש"מדיניות הרשות אינה מאפשרת החלת החלטות מיטיבות מקום בו מתערערים הכללים הרגלים החלים על נחלות ונבחן מחדש טיב היחסים שבין הרשות לבעל הזכויות"

מדיניות זו של הרשות, הינו מעשה בריונות של מונופול שמנהל מעל 90% ממקרקעי ישראל ואשר במקום לנהוג במדיניות של ריסון היא מנצלת את כוחה על מנת למנוע מהאזרח לפנות לערכאות בסוגיות שונות.

כך דורשת הרשות כתנאי להצטרפות להסדר המיטיב לוותר על חוזה החכירה שבידיו ולחתום על חוזה חכירה חדש ונחות באופן משמעותי מחוזה החכירה ההיסטורי.

אגודת גן השומרון טענה כי מדובר במדיניות רוחבית של רמ"י ובמקרה המדובר מדובר בחלקת פרדס שאין לה כל קשר למיקום של ההחלטות המיטיבות שנמצאות באזור המגורים.

ביהמ"ש קובע כי לא הוצגה בפניו הוראה כלשהי בהחלטות המיטיבות אשר מתנה הצטרפות להסדר המיטיב על ויתור גורף של כל טענה לזכות היסטורית כתנאי להצטרפות להסדר המיטיב.

כמו כן קובע בית המשפט כי אינו מקבל את טענות רמ"י לפיה האגודה משמיטה את הבסיס המשפטי להתקשרות האגודה או מי מחבריה, בחוזה נחלה או בהסכם משבצת עם רמ"י.

לא זאת אף זאת קובע ביהמ"ש שעניינה של התביעה הינו בחלקה קטנה ביותר מתוך שטח המשבצת ואף הנתבעות רמ"י וקק"ל אינן חולקות על כך שהפרדס נרכש במשותף על ידי האגודה וקק"ל.

כבוד השופט שמואל מנדלבאום קבע שתביעת האגודה אינה משוללת יסוד ואין מחלוקת על כך שהפרדס נרכש במימון של האגודה וחבריה ולכתב התביעה אף צורף הסכם הרכישה משנת 1957 שעל פיו האגודה היא שרכשה את הפרדס.  כמו כן קובע ביהמ"ש כי מאזן הנחות נוטה בבירור לטובתה של האגודה וחבריה וזאת בשל העובדה שאם לא יינתן הצו המבוקש לא יוכלו חברי האגודה להצטרף להסדר המיטיב שמועד סיומו נקבע ל-9/4/19 וזאת בהתאם להוראות רמ"י ובכך ייגרם נזק לחברי האגודה, אשר לא יהיה ניתן לתיקון גם אם תזכה האגודה בתביעתה.

לא זאת, אף זאת קובע בית המשפט כי רמ"י לא הצביעה על נזק שעלול להיגרם לה כתוצאה מהצטרפות חברי האגודה להסדר המיטיב.

לסיום מדגיש ביהמ"ש את זכות הגישה לערכאות ומצטט מתוך פסק דין : "זכות הגישה לערכאות היא זכותו של אדם לפנות אל בית המשפט ולקבל סעד ללא סירוב, עיכוב או משוא פנים... הגם שזכות זו נהנתה תמיד ממעמד רם- עם כניסתו לתוקף של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, קיבלה הזכות מעמד חוקתי על חוקי מן המעלה הראשונה, כנגזרצ מהזכות לכבוד או לחירות.  זכות זו אף משויכת פעמים רבות לאושיות המשטר הדמוקרטי, "צינור החיים" של ביהמ"ש והתשתית לקיומו של החוק" (רע"א 2142/13 שויהדי נעמאת נ' יצחק קרמין).

ביהמ"ש מורה על מתן הצו הזמני המבוקש האוסר על רמ"י למנוע מחברי האגודה המבקשים להצטרף להסדר המיטיב לעשות ובכך נמנע הנזק המיותר.

מדובר בהחלטה חשובה של ביהמ"ש