לפני מס' שבועות פרסם הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח (oecd ) בשיתוף עם ארגון המזון והחקלאות (FAO) דו"ח על חקלאי ישראל בהשוואה לעמיתיהם שארצותיהם חברים בארגון. ארגון ה-0 ECDמפרסם מעת לעת דו"חות השוואתיים בתחומים שונים של המדינות החברות בארגון ובמרבית הדו"חות הללו מצבה של ישראל עגום.
דווקא החקלאות והחקלאים הישראלים זוכים לשבחים, בניגוד לביקורות חוזרות ונשנות של כלכלנים ועיתונאים מסוימים וקבועים , אשר גם הדו"ח הזה של ארגון ניטרלי לא יבלבל אותם מלהמשיך ולהשמיץ את החקלאים. חשיבותם של דו"חות הארגון לשיתוף פעולה הוא בהעברת מידע אובייקטיבי על מצבה של כל מדינה החברה בארגון לעומת מדינות אחרות ובכך לעודד את המדינה הנמצאת בפיגור בתחומים מסוימים, לפעול על מנת שלא להישאר מאחור בתחומים הנבדקים כמו כלכלה, רווחה בריאות.
הדו"ח החדש שמנתח את המגמות העולמיות בחקלאות בין השנים 2012-2021, קובע עובדה עגומה שרבע מהקרקעות בעולם , איכות הקרקע החקלאית שבהם מידרדרת, דווקא בתקופה שצופה עתיד עם מחסור במזון וצורך בהגדלת תפוקה של 60%. משמעות ממצא זה היא שיש צורך להגדיל את פוטנציאל הייצור מכל דונם אדמה, קרי לנהל באופן יעיל את צריכת המים והדשנים.
הדו"ח של הארגון מציין את ישראל כדוגמא מצוינת, בשל היותה מובילה בניהול טכנולוגיות לייעול משק המים ובהם שיטת הטפטוף וחדירה לאזורים צחיחים. הדו"ח גם מציין את המעבר ממים שפירים למים קולחים וישראל בעניין זה היא שיאנית עולם של ניצול של כ-86% מהמים המושבים, בעוד ספרד שנמצאת במקום השני מגיעה רק ל-25%. יחד עם זאת איכות המים המושבים אינה מספקת וראוי היה שכל מי הקולחים תהיה באיכות שלישונית, שכן מים מושבים באיכות נמוכה יותר, גורמת למליחות ותורמת לירידת איכות האדמה. הדו"ח האחרון מציין שכ-54% מהמים המושבים מתאימים לכל סוגי הגידולים וזהו גידול של 100% לעומת הדו"ח הקודם שפורסם ב-2007, אך עדיין יש מה לעשות על מנת לשפר את איכותם של המים המושבים. הדו"ח צופה כי הקמתם של מתקני התפלה ישפרו את המצב.
עוד מציין הדו"ח במיוחד את החקלאים הישראלים המצליחים לייצור יותר מזון מדונם עם פחות מים, ובכך הופך את החקלאים הישראלים ליזמים פורצי דרך.
הדו"ח אינו מציין זאת, אך לפני מספר חודשים ביקרה בישראל משלחת של חקלאים מצרפת, מדינה שבה אזורים חקלאים רבים. במסגרת ביקורם בארץ התפעלו חברי המשלחת הצרפתית בין היתר בין הקשר היום יומי הקיים בין החקלאים למרכזי המחקר והפיתוח (מו"פ) הפזורים במקומות שונים בארץ והיישום של ממצאי המחקר בשטח. זה אכן היופי של החקלאים בארץ, שלמרות שהתמיכה בחקלאות היא בין הנמוכות במדינות ה-OECD - , מצליח החקלאי בזכות שימוש יעיל במים, ניצול הידע הנצבר במו"פ וההתמדה להתמודד עם קשיים לא מעטים ובהם פגעי מזג אוויר, הצפה של תוצרת בשוק, בעיות של כוח עבודה, שערי מטבע ועוד.
את החקלאים בישראל לא נמצא בין שיאני השכר בארץ וגם לא קרובים לשם, ויתר מכך יש לציין שהוצאות גידול התוצרת לא מבטיחות הכנסה בצידה.
מדובר באנשים מחוספסים הקמים עם אור ראשון ועובדים עבודה פיזית גם בשמש היוקדת, אך גם בימי החורף והרוחות. בעבודתם הם שומרים על שטחים פתוחים, מפנים את מי הקולחים (שאחרת היו נשפכים לים), תורמים לביטחון התזונתי ועוד.
החקלאים המודרניים נדרשים להיות מגדלים מוצלחים, יזמים, משווקים, כלכלנים, וגם להתאים את עצמם לצורכי השוק המשתנה ולדרישות איכות הסביבה ואיכות התוצרת.
החקלאים הישראלים זוכים להערכה והוקרה בעולם על הישגיהם והשאלה מתי הערכה זו תגיע גם מהמנהיגות בארצנו.
